נסיכה במגדל
New member
אתמול האקס הגיע
הסתכל לי בעיניים ואמר "תקשיבי, למרות כל המחלוקות חשבתי על זה, ואני לא רוצה לחיות בלעדיך". דיברנו עד הבוקר אז הוא הציע שבאופן סמלי נלך לראות, לראשונה בחיינו, זריחה. יצאנו, ואז הוא שלף זוג כרטיסים לרומא, מחלקה ראשונה. בכיתי מהתרגשות. אנחנו ברומא עכשיו. יה, רייט
טוב, אבל הוא באמת הגיע. מטרת הביקור: לקחת חפצים, להסביר לי איפה טעיתי שאדע לי לפעם הבאה, ולהודיע לי שגם אם הייתי מבקשת הוא לא היה מוכן לחזור עכשיו. כלומר, לדבריו הוא רצה לספר לי איך הוא מרגיש. אבל המחשבות שלו כוללות בעיקר הסברים למה אני הייתי לא בסדר. הטענה המרכזית: לא ביקשתי ממנו את כל מה שחסר תוך כדי הצהרות אהבה, ולא הערכתי את כל מה שעשה בשבילי. האמת? לפחות בחלק הראשון הוא צודק. באמת לא עשיתי את זה. אחרי שהוא הרעיף עלי התעלמות, עלבונות בפומבי וקמצנות לתת ללב שלי להתחייב אליו הייתה מבחינתי התאבדות. לגבי החלק השני הוא טועה ויש לו גישה מוטעית בעיני, אבל מה זה כבר משנה. באמת דיברנו כמעט עד הבוקר. ובאמת כמעט בכיתי מרוב עייפות. חפר וחפר ונבר, הסביר לי שוב ושוב למה הוא, שוב, כמובן לא יכול היה להושיט לי יד. בגללי. מילים, מילים. וכל כך מעט אהבה.
הסתכל לי בעיניים ואמר "תקשיבי, למרות כל המחלוקות חשבתי על זה, ואני לא רוצה לחיות בלעדיך". דיברנו עד הבוקר אז הוא הציע שבאופן סמלי נלך לראות, לראשונה בחיינו, זריחה. יצאנו, ואז הוא שלף זוג כרטיסים לרומא, מחלקה ראשונה. בכיתי מהתרגשות. אנחנו ברומא עכשיו. יה, רייט
בהצלחה, כבר אין מה לבכות, אז לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה.
