לא לנו
לעסוק בתחושותיו הפנימיות של משורר זה או אחר, והאם הוא חש התרוממות רוח בכותבו שיר פלוני או אלמוני או שמא לא. השיר נכתב, כנראה, בתקופה בה הרגישות החברתית לא הייתה כה גבוהה עד כי כל אזכור של אלימות נגד נשים אוטומטית מיוחס לתמיכה בה (והרי זה כאילו היה אלתרמן הולך ויורק בכיכר מלכי ישראל, בטרם וכו'). ייתכן שבחפירה עמוק בתוכו מצא אלתרמן את הרגשות האלה, אך האם זה אומר שבשיר זה הוא אכן קרא ליישם אותם?! לי אישית, לפחות, הדבר פשוט וברור שאין זה כך, אלא הפוך. והמכיר את שירי אלתרמן יודע עד כמה הוא יצא חוצץ נגד כל אלימות שהיא במישור הפרט, וגם נגד רכושנות הבעל לאשתו (ע"ע שיר העיט).
