אתמול בערב

[דער_רוסישער]

אתמול בערב

היו שלוש הרצאות בקמפוס בגבעת רם על הרקע הרוסי של השירה העברית המודרנית. המנחה היה ישראל ברטל. ההרצאה הראשונה היתה של חמוטל בר יוסף (האהבלה, אם יורשה לי להוסיף) על המקורות הרוסיים של ביאליק. השניה, הקצרה ביותר והמרשימה ביותר היתה של דיקמן. התפעלתי פחות מהתֹכן (תרגומי השירה הרוסית לעברית) ויותר מהבנאדם. הז'לוב הזה עם הגורמט ועם הטבעות העבות הצליח להקסים לי את הצורה באֹפן בלתי הפיך. השלישית היתה של זויה קופלמן על המקצבים של השירה הרוסית אצל טשרניחובסקי, בעיקר. מהרצאתה נזקקה בר יוסף לשיר של ולדימיר סולוביוב "NA SAYME ZIMOY", "על הסיימה בחֹרף". בדפים שחֻלקו לנוכחים הופיע תרגומהּ לשיר שכתרתו היתה "על אגם סיימה בקיץ". כמעט והתפרצתי באמצע ההרצאה בצחוק רם. אחרי ההרצאה, כששאלתי אותה האם זה מכֻוָּן, תגובתה היתה: "אוי ואבוי! אוי ואבוי! איזו טעות איֻמה!". אמרה ולא יספה. אבל בכללי היה אחלה. למה לא באתם?

 

[דער_רוסישער]

מהרצאתה = בהרצאתה

 

[גנגי]

כי

אנ'לא אוהבת את חמוטל בר יוסף. ולמדתי איתה כמה קורסים, כך שאני מכירה אותה גם מהצד התלמידי, לא רק ההרצאתי.

 

[דער_רוסישער]

אז אני לא לבד

שוין. אבל להזכירך, היו שם עוד שני מדברים וחצי המדבר.

 

[גרי רשף]

אין תגובה..

מה לעשות ואתה כנראה היחידי בפורום הדובר רוסית כשפת אם, ולא פחות טוב מכך- עברית.. ואני לא רק שאינני ירושלמי, אלא שגם לו הייתי- לא הייתי מבין הרבה מההרצאות שכן התרבות הרוסית היא כגן נעול בפני.