אתמול בלילה -

amiak

New member
אתמול בלילה -

אבא שלי הודיע לי שכשאני חולה אסור לי לעלות על המחשב, כי מוזר לו שאני חוזרת הביתה ישר למחשב, ובכלל - שהוא יפסיק את האינטרנט כי אני מכורה... יש למישהו רעיונות מה לעשות בנושא? אני לא יכולה בלי אינטרנט...
 
חצי עולם רואה טלויזיה

הרבה מאוד אנשים שאני מכיר ויכול להיות שגם אבא שלך מגיעים הבייתה ואחרי 10 דקות כבר אפשר לראות אותם רבוצים מול הטלויזיה. הם טוענים שזה נורמלי. לעומת זאת אם מישהו מתיישב מול המחשב 10 דקות אחרי שהוא מגיע הביתה זה לא נורמטיבי. כמו שאמרת, את מכורה. זה לא משנה מה יגידו האחרים. וביננו גם אם באמת ינתקו לך את האינטרנט זה לא "ירפא" אותך פתאום. מכסימום זה יגרום לך להסתיר את ההתמכרות ולעשות קומבינות כדי להתחבר לאינטרנט בלי שאבא שלך ואחרים ידעו מזה. העצה הכי מעשית שאני יכול לתת לך זה לקבוע לך גבולות ולצמצם את הזמן שאת יושבת מול המחשב לרמה שתוריד ממך את אבא שלך. אני למשל לא מסוגל לשבת מול הטלויזיה למטרות זיפזופ, זה נראה לי בזבוז זמן נוראי (במיוחד שאני יודע שבזמן הזה הייתי יכול לדחוף עוד כמה שעות מול המחשב
אז עבורי האלטרנטיבות למחשב הן בישול ושינה. לרוב אצלי זה נגמר בשינה. לפעמים הבית מתמלא בריחות נעימים, אבל זה מאוד נדיר בימים שהם לא יום שישי בבוקר. השיטה האישית שלי להפחית את השימוש באינטרנט היא למצוא פעילויות מחוץ לבית - המחיר הוא שאני בקושי בבית באמצע השבוע. פתרונות פלא עוד לא מצאתי, אבל אני ממשיך לחפש. עכבר
 
היי עמיה ועכבר כתום - קודם כל

עמיה נורא כואב לי הלב לקרוא מה שאת כותבת אני זוכרת שגם בעבר דיווחת על משברים עם ההורים בעניין המחשב נכון? אני מבינה כשכשאת בפנימיה אז בכלל אין לך מחשב ואני גם רואה שאת לא נכנסת לכאן כשאת שם - נכון? הייתי קודם כל רוצה לדעת מה עובר לך בראש כשאת שם ואת לא יכולה להיות בכלל ברשת - איך את עומדת בזה, אפילו שאין ברירה לגבי אבא - לדעתי תסבירי לו ששם אין לך בכלל ושאת נורא זקוקה לזה ושזה יותר יצירתי מאשר לראות טלויזיה למשל ושיש לך חברים ברשת ושכתיבה זה משהו יצירתי וזה עוזר לך להעביר את המחלה בצורה יותר קלה ונעימה אני גם מבינה שזה לא על חשבון מישהו אחר שרוצה להיכנס נכון? עכבר כתום - אלף תדע לך שנורא קשה לי עם החיה עכבר אני ממש קשה לי לקרוא את המילה הזאת אבל אני אתרגל מה גם שיש את העכבר של המחשב נורא נגע לי ללב שאתה מבשל כי גם אני מאד אוהבת לבשל היום רחצתי כלים ורוקנתי את הכיור לגמרי ונשבעתי שיותר אני לא משאירה כלים בגלל הנט ובכלל וגם חשבתי פעמים רבות כמוך על פעילות מחוץ לבית כדי לא להיות מול המחשב בעבודה אחת שליכמו שכבר כתבתי כאן יש לי מחשב בעבודה הזאת וזה מפתה אותי כל הזמן אבל עוד מעט אני אפסיק עם העבודה הזאת מכל מיני סיבות ואז אני ממש אהיה בבעיה במשך היום
 
מבעבעת -

הוירטואל שלי שעשה אותישבורת לב ממש עצובה באופן עמוק נורא (למרות שאנחנו כל הזמן בקשר של אימיילים אבל זה מתסכל אותי ומדכא אותי עוד יותר כי הוא כותב לי טלגרמות ענייניות כאלה שאני מתפוצצת ומתפוררת מזה)הוא בשלן גורמאיסט מופלא ורק כתחביב וזה אחד מהמון דברים שגרמו לי להתאהב בו עוד יותר רק שתדעי גבר מבשל זה דבר מדהים ומעורר קנאה
 
גבר שר אצלי באמבטיה (במטבח)

כן, גם בת הזוג שלי טוענת שיש משהו נורא סקסי בגבר שמבשל, אפילו שהוא עם תחתונים כאלו של גברים מהסוג של הגומי המתפורר (ואולי דווקא בגלל זה ....
אני לא יכול לראות איך אני נראה כשאני מבשל וגם אף גבר לא בישל עבורי בתחתונים כך שאני לא ממש יכול להביע דיעה על איך זה נראה או מה שזה עושה לי אישית. אני חייב להבהיר דבר אחד, אני לא בשלן גורמה, אני סתם מבשל כי אני נהנה מזה. שום דבר מסובך או ארוחות של שש מנות. עכבר
 
אגב כתום בעל שפם רוטט שכמוך

האם אתה גם מכור לאוכל או רק נהנה לבשל? כי דיברנו פה לא מזמן שההתמכרות לאוכל (שאני לוקה בה ואף עומדת בקרוב לאשפז עצמי בגללה , ראה כמה עמודים קודמים) היא הדומה ביותר להתמכרות לאינטרנט כתבתי לך אגב עוד שני אימיילים
 

e-magine

New member
אני לא אמור לעזור לך בזה

קודם אני רוצה להזכיר לך שכשהלכת לפנימיה, אמרת דברים אפילו יותר קשים, אמרת ששם לא יהיה לך אינטרנט בכלל. והנה עברו כמה חדשים, את כמעט בלי אינטרנט. ובאמת לא סיפרת לנו איך את מסתדרת בלי, או שאת מגיעה שם לאינטרנט ואנחנו לא יודעים מזה? עכשיו לגבי מה שאבא שלך אמר. אני מניח שברור לך שהוא רוצה את טובתך, ובטח את חשובה לו. העניין הוא שכשבן אדם חולה, כמו שהוא אומר, מטפלים בו יפה, מעודדים אותו, עוזרי לו, לא מתעללים בו. אם את היית בולמית, אני מניח שהוא לא היה נועל אותך בחדר בלי אוכל ומרעיב אותך. לדעתי את צריכה להסביר לו, שמי שמרעיבים אותו, אחרי הצום מתנפל על המקרר, לא נהיה חסיד של דיאטות. כמובן שלהודות בפני הורה בהתמכרות הזאת זה לא קל. אני הייתי מסביר לו גם שאת מודעת לבעיה ושאת מנסה להתמודד איתה.
 

liz_liz

New member
אם הבת שלי הייתה גולשת ..

בלי הפסקה .. גם אותי זה היה מדאיג ..... בכל אופן את בחורה צעירה .. ןתאמיני לי את מפסידה המון מהחיים האמיתיים .... צאי תטיילי ...תכירי אנשים ... לא יודעת מה... רק תורידי את המינון אם זה באמת מפריע לאחרים . במיוחד להורים ... ליז.
 
מצחיק שאצלי ואצל הבן שלי תמיד זה

בדיוק הפוך הוא ידע על המחשב והאינטרנט לפחות שנתים שלוש לפני והוא גם ידע לעשות את כל הפעולות כי הוא היה נכנס עם חברים שלו אבל אף פעם הוא לא רצה שנקנה מחשב בשבילו ואינטרנט גם לא היה לי כסף לזה אף פעם אבל אפשר היה להסתדר הנה כמו שעכשיו הסתדרתי והשגתי מסך ומחשב לבית מידי פעם הוא היה נכנס למשרד שלי בשנה וחצי האחרונות ומוריד איזה מילים של שיר או בודק את האתר של הלהקה שלהם אבל חוץ מזה האינטרנט אף פעם לא עניין אותו בכלל ומאז שהוא קלט שאני מכורה הוא מידי פעם היה יורד עלי בעדינות שאני מכורה עכשיו הוא בצבא כבר שלושה שבועות אז בביקור האחרון שלו בבית הוא אמר לי אמא באתי לבקר אותך לא כדי שתיכנסתי לרשת... וזה נתן לי זפטה מחודשת במוח...
 
והיתה פה חמודה בשם דנה ,עמיהק

אני לא יודעת אם הספקת לקרוא מה שהיא כתבה היא דיווחה על אמא מכורה שלא מקדישה לה מספיק צומי אחר כך הסתבר שהבעיה יותר מסובכת ועזרנו לה קצת פה והיא יישרה את ההדורים עם אמא שלה... ונעלמה לנו לגמרי כמובן העיקר שתרגישי טוב דנה בזה שכרנו
 

amiak

New member
תודה לכולכם על התגובות...

בבי"ס יש לי מפתח לחדר מחשבים ועד לפני חודש היתה לי הסיסמא של האינטרנט (של ההגבלה עליה, המחשבים מחוברים תמיד) - אז קפצתי לאינטרנט כל יום לשעתיים-שלוש. בבית אין לי מה לעשות כ"כ. אין לי קשר עם החבר´ה בגילי פה, כי אני כבר שנה רביעית בפנימיה - בלי אף אחד מהם, אז האינטרנט גם מפגיש אותי עם חברות מהבי"ס וכדומה. הבעיה אצל ההורים היא שאני לא מתייחסת לבית כ"כ, לא עונה לטלפונים ולא עושה כלום כי אני לא מצליחה להתנתק. היום ההורים קיבלו מכתב שכנראה לא יגישו אותי לבגרות במתמטיקה - כי אין לי ציונים או נוכחות בשיעורים. היום דוקא התנתקתי לגמרי - נסעתי לבדוק מדרשה (מעין הסדר לבנות) בסוף העולם. לנסות להתנתק בכח לא מומלץ- אחי דפק לי את הכרטיס רשת ולא היה לי אינטרנט אתמול בערב. התחלתי לבכות. בשיא הרצינות. כשסבא שלי נפטר לא בכיתי ומהאינטרנט - כן... מוזר, לא?
 
צלחות עפות

האבה ברדק היה לי בגלל האינטרנט בשנה הראשונה עם העכברה הג´ינג´ית (נמאס לי לקרוא לה בת הזוג שלי כאילו שיש לי בעלות עליה) אבל בשלב מסויים אני למדתי למתן את השעות והיא למדה לתת לי קצת ספייס. אז לדמעות לא הגעתי, אבל לעצבים כן. עכבר. אז מה שלום כרטיס הרשת עכשיו?
 

e-magine

New member
עמיה אין כללים לבכי

אל תכנסי לרגשי אשמה או משהו כזה, שלא בכית כשסבא שלך נפתר, הרגשת מה שהרגשת והגבת כפי שהגבת וזהו, את לא חייבת לבכות כי מצפים ממך, ואת לא חייבת שלא לבכות כי מצפים ממך. זה עניין אישי שלך ורק שלך.
 
למעלה