אולי יעזור לי לדבר באופן יותר "פרקטי"
בוא נדבר על דוגמה ספציפית - שיחה עם אדם אחר.
כשמדברים עם מישהו, מה שחווים זה מילים המגיעות אלינו, לעתים גם את שפת הגוף שלו, והמון פרשנות מחשבתית שלנו לגביו.
תוך כדי שיחה אנחנו לעתים חושבים על "מה הוא מתכוון לומר" או "למה הוא אומר את זה" או "מה הוא חושב עלי" או המון דברים אחרים, שאף אחד מהם אינו המילים שנאמרו.
כל הדברים האלה הם דמיון שלי על החוויה שלו.
אין זה אומר שהחוויה שלו קיימת או לא קיימת, אלא שהיחס שלי אליו משתנה בהתאם ליחס שלי למחשבות האלה.
אם אני מאמין בהן, וחושב שזו באמת החוויה שלו, אני נוטה להגיב למחשבות שלי, ולא למילים שלו.
כשאני מצליח לזהות כי כל המחשבות האלה הן דמיונות שלי בלבד, אז קל לי יותר להגיב למילים עצמן, ולא לדמיונות האלה.
זו הכוונה ב"זה לא משנה" - זה לא משנה מאיפה המילים שלו מגיעות אלי, אלא מה שהמילים מייצרות בתוכי.
זה לא אומר שאין לו חוויה - ולרגע לא אמרתי שאין לו חוויה נפרדת.
זה פשוט אומר שכל מה שאני חושב על החוויה שלו, זה רק מה שאני חושב על החוויה שלו.
מאוד שימושי לי להאמין לחושים שלי - לכן כשאני רואה מולי אדם אחר, אני מאמין לכך שיש שם אדם אחר.
אבל אם אני מתחיל לחשוב על "מה הוא חושב" או "למה הוא אמר משהו", זה כבר הרבה פחות שימושי.
מעניין לבדוק האם אני מסוגל בכלל להבחין בין "מה שהוא אמר" לבין המחשבה על "מה הוא התכוון לומר".
בוא נדבר על דוגמה ספציפית - שיחה עם אדם אחר.
כשמדברים עם מישהו, מה שחווים זה מילים המגיעות אלינו, לעתים גם את שפת הגוף שלו, והמון פרשנות מחשבתית שלנו לגביו.
תוך כדי שיחה אנחנו לעתים חושבים על "מה הוא מתכוון לומר" או "למה הוא אומר את זה" או "מה הוא חושב עלי" או המון דברים אחרים, שאף אחד מהם אינו המילים שנאמרו.
כל הדברים האלה הם דמיון שלי על החוויה שלו.
אין זה אומר שהחוויה שלו קיימת או לא קיימת, אלא שהיחס שלי אליו משתנה בהתאם ליחס שלי למחשבות האלה.
אם אני מאמין בהן, וחושב שזו באמת החוויה שלו, אני נוטה להגיב למחשבות שלי, ולא למילים שלו.
כשאני מצליח לזהות כי כל המחשבות האלה הן דמיונות שלי בלבד, אז קל לי יותר להגיב למילים עצמן, ולא לדמיונות האלה.
זו הכוונה ב"זה לא משנה" - זה לא משנה מאיפה המילים שלו מגיעות אלי, אלא מה שהמילים מייצרות בתוכי.
זה לא אומר שאין לו חוויה - ולרגע לא אמרתי שאין לו חוויה נפרדת.
זה פשוט אומר שכל מה שאני חושב על החוויה שלו, זה רק מה שאני חושב על החוויה שלו.
מאוד שימושי לי להאמין לחושים שלי - לכן כשאני רואה מולי אדם אחר, אני מאמין לכך שיש שם אדם אחר.
אבל אם אני מתחיל לחשוב על "מה הוא חושב" או "למה הוא אמר משהו", זה כבר הרבה פחות שימושי.
מעניין לבדוק האם אני מסוגל בכלל להבחין בין "מה שהוא אמר" לבין המחשבה על "מה הוא התכוון לומר".
