אתם צמים?

[1manutd]

אתם צמים?

שנה שעברה לא צמתי, אבל אז אני הייתי עם זריקות. ואני לא יודעת אם אני יכולה

 

[kiticat]

את האמת?

רציתי לשאול... אני עדין לא מאוזנת. ולאט לאט מתרגלת. מותר לי לצום?

 

[ד ו ב ד ב ן]

אממממ...

בעיקרון לא מומלץ לצום, אני אף פעם לא צמתי אפילו שאני עם משאבה. אבל אם את מרגישה שאת ממש רוצה ואת יכולה לצום בלי להיכנס להיפו, נראה לי שאת יכולה. מירי- אני לא הייתי ממליצה לך לצום כי כמו שאמרת את עדיין מתרגלת, את עדיין לא במצב שאת יכולה "לשחק" בפעולות שאת עושה כדי להגיע לאיזון, כרגע את בערך כמוני...את צריכה לנסות להתאזן תוך כדי שמירה על "אורך חיים" קבוע: לאכול אותו הדבר כול יום וכך לראות מה יותר משפיע עליך ומה פחות, כמה אינסולין מדויק את צריכה לתת לארוחה כולשהי או לחטיף כולשהו. בהתחלה זה ממש מעצבן ובעיקר משעמם לעשות הכול אותו הדבר אבל אח"כ תגלי שזאת אולי השיטה הכי טובה. אני כרגע מאוד משתדלת לאכול הכול אותו דבר, כול יום, ואני רושמת על דף את כול מה שאכלתי וכמה הזרקתי וככה הרופאה שלי יכולה לראות מה מפריע לאיזון שלי, על מה כדי לי לוותר או להוסיף. בהצלחה!!

 

[אוהבת שוקולד]

כן.. בין הארוחות ../images/Emo8.gif

 

[א77]

ואני

אני , שנה שעברה ניסיתי לראשונה לצום, אבל זה לא הלך. הבנתי שהתענית שלי היא בזה שאני אוכל, בזה שאני צם, ממש אני מתענה על כי איני צם. מעולם לא צמתי לא בתשעה באב ולא ביום כיפור. ואל תחשבו שאני מזלזל בצום, אני מניח תפילין כל יום, ומתפלל שלושה תפילות ביום, ואני משתדל בכל מה שאני יכול, אני יותר מדתי סתם. אבל בזה אין להיות צדיק יותר מצדיק.

 

[מים מתוקים]

שוחחתי עם רופא דתי

הוא אמר לי לשכוח מה...

 

[מים מתוקים]

שוחחתי...

הוא אמר לי לשכוח מהצום (מצטער טעות סופר בתגובה הקודמת)

 

[א77]

ההלכות לגבי תענית הן

מגוונות, אם החולה טוען שהוא חייב לאכול. אבל הרופא לא אומר זאת. אם הרופא הוא שאומר, אבל החולה לא אומר זאת. ועוד מספר דוגמאות. אין ספק שכאשר האוכל של הסוכרתי הינו בעיקר לאיזון, ולא לתיאבון אזיי האוכל משמש כתרופה חיונית, ואין לאסור כלל. רק שיש את הנושא שחייבים להקפיד עליו. 1) מדין תורה, אסור לאכול ולשתות ביום כיפור. 2) האוכל או השותה חייב בעונש הנפסק. ולכן, כל חולה שחייב לאכול, אוכל בפחות מהשיעור המחייב בעונש. היינו לא לאכול בשיעור של יותר גדול מתמר בכל תשע דקות לערך. וכן אותו שיעור לגבי שתיה. אכילה ושתיה אינן מצטרפין. זאת אומרת, שניתן להחזיק כוסית קטנה של ברנדי. ולמלאה במשקה, ובכל 10 דקות לשתות. וגם לאכול באותו הזמן. כי אכילה ושתיה אינן מצטרפין, שתיה נחשבת לעצמה ואכילה לעצמה. ואז אכלנו בלית ברירה. אך איננו מתחייבים. מובן שלא מדובר לגבי חולה שאין בו דעת, או שאינו שולט בזה, או שאין לרופאים שליטה על השיעור, ומה שנקרא "אין על מה לדבר". כי אז אפשר להאכילו כל הדרוש וללא שיעור הלכתי. שהרי מדובר באנוס, והרי כלל קבוע :אניס, רחמנא פטריה. =מי שנאנס לבצע משהו בניגוד לדין, התורה פוטרת אותו, וממילא אינו חייב. גמר חתימה טובה ושנה טובה מתוקה ובריאה.