אתם פשוט בהכחשה.

אתם פשוט בהכחשה.

אתם מסרבים להכיר בכך שקיימת גזענות כלפי אוטיסטים.

בציבור הרחב קיימת ההייררכייה הבאה:

אדם רגיל
אדם עם בעיות קשב וריכוז
אדם עם הפרעות אובססיה וחרדה
חולה-נפש (מניה-דפרסיה, הלם קרב, סכיזופרניה...)
מפגר (כולל תסמונת דאון)
אוטיסט (בכל רמות התיפקוד)

אתם באמת חושבים שאם מספרים לרוב האנשים שהילד שלהם אוטיסט הגזענות הזאת נעלמת?
כי אם כך אתם חיים באשליות.
במקרים שאני מכירה יש לקורבנות ההתעללות אחים נ"טים שההורים נותנים להם להתנהג איך שבא להם, כך שיש לי על מה להתבסס.
נכון, רציונלית הילד שאחרי האיבחון זה אותו ילד שלפני, אבל מי אמר שאנשים מתנהגים בצורה רציונלית?
הרי ידוע שכשאתה פוגש אדם שסיפרו לך שהוא אוטיסט אתה מראש בוחן את ההתנהגות שלו, מה שאתה לא עושה כשאתה פוגש אדם שלא סיפרו לך עליו כזה דבר, ו*במיוחד* אם זה ילד שלך שאתה תולה בו ציפיות. וזה מביא כמובן לשפיטה שונה. אפילו שונה מאוד.
נכון לעכשיו אתם פשוט מכחישים את האמת: יש גזענות נגד אוטיסטים מאובחנים.
לא מכחישה שגם אוטיסט לא מאובחן ייתקל בתגובות שליליות לשונותו. אבל הגזענות נגדו כשהאוטיזם שלו ידוע מראש - גם מצד ההורים והאחים - היא בד"כ יותר קשה.
וגם הוא עלול לפתח גזענות נגד עצמו.
 

arana1

New member
כנראה גם בגלל זה יש הרבה מחלות אוטואימיוניות במשפחה עם א"ס

כמו שעולה גם מהתגובות כאן אז עם הזמן הרבה אוטיסטים מפתחים גזענות מאוד קשה נגד עצמם בגלל שהלחץ המאוד אלים והמאוד רצוף גורם להם בסופו של דבר להזדהות עם המבט ששולל את קיומם
 

arana1

New member
ויתכן וגם אנורקסיה והשמנה

שאלה תופעות שבעיקר נשים אוטיסטיות לוקות בהן נובעות מנסיון להתגבר על בעיות הפער בין הדימוי העצמי לדימוי המוכתב
 

dina199

New member
אני מסכימה עם הדירוג שלך

חוץ מזה זה שלדעתי אנשים מדרגים פיגור שיכלי לפני מחלת נפש.
והלם קרב נמצא בכלל מחוץ לדירוג (מעליו) כי האדם לא פיתח אותו 'סתם'
אלא קיבל את זה בזמן לחימה לכן אנשים מכבדים אותו.

לגבי יחס וגזענות אלה דברים מתחלפים. אם נלחמים בגזענות, היא נכנעת.
אבל אם לא, היא אכן נשמרת.
 
שאלה לגבי הבחור שאת מכירה

האם לפני שהפסיכיאטר בצבא אמר מה שאמר לאבא ההורים התייחסו אליו יפה?כמו לאח הנטי?
 
אני לא יודעת אם היחס רע יותר אחרי אבחון

אבל אין ספק שכל תווית וכל מידע שיש לנו לגבי מישהו גורמים לנו לראות אותו ואת ההתנהגות שלו אחרת מאשר בלי המידע הזה. לפעמים זה לטובה ולפעמים לרעה, אבל זה ללא ספק קיים ואין טעם להתכחש לעובדה הזאת. זאת אחת הסיבות שמי שחושש מהתווית של האבחון חושש ממנה - שיראו את הילד בתור תסמונת ולא בתור מי שהוא ספציפית. השאלה אם היתרונות של האבחון עולים על החסרונות במקרה נתון.
 

אורלי791

New member
זה נכון יש גזענות כלפי אוטיסטים

וגם כלפי האחרים בתחתית הרשימה שציינת, בעיקר כלפי מי שמאובחנים כסובלים מהפרעות פסיכיאטיות.
 
למעלה