אתם מקשיבים למילים?

[הניבלונגים]

אתם מקשיבים למילים?

בעקבות שיחה כאן עם comfortably pink עלתה במוחי השאלה. רוק, ובמיוחד רוק של שנות השבעים והשישים, הוא לא מוסיקה, הוא למעשה יותר מילים, ומעל הכל תפישת עולם, כאשר המוסיקה בשילוב המילים מעצבים יחד מסר למאזין. עד כמה אתם סבורים שהמסר של המילים עבר אליכם והאם אתם מקשיבים למוסיקה בגלל המסר של המילים או שהשירה מבחינתכם היא רק עוד כלי מוסקלי?, וכמובן גם אפשר להאזין למוסיקה ולמילים למרות המסר, אז מה דעתכם?

 

[נוריקו סאן]

כמובן שמקשיבה למילים

בשבילי המילים והאישיות(כלומר מה הוא מקרין בעיני) של הטיפוס השר הן חלק מאוד מרכזי, ואפילו בלתי נפרד. כשהמילים מענינות,חכמות,פיוטיות,גורמות להזדהות אישית,נושאות מסר שחשוב בעיני, (במקרים שאני אכן קולטת את המסר

) אני אקשיב באהבה ,ובדר"כ אלה האלבומים שאני נוצרת- גם אם הצד המוסיקלי פחות מרשים. (לא שכל טקסט צריך להיות לירי פיוטי ומפעים עד דמעות- גם סתם חכם ומשעשע מתקבל בשמחה, אפילו רק משעשע ) אבל, אני לא מסוגלת להקשיב לשיר שהאופי והמסרים בו צורמים לי במיוחד ונוגדים אמונות בסיסיות(אופי גזעני,מיזוגני סקסיסטי וכל מיני כאלה..או סתם יהירות בלתי נסבלת, מגלומניה...והמנונים פשטניים

) , לא משנה כמה המוסיקה תהיה מרתקת,אני לא אהיה מסוגלת להקשיב.

 

[הניבלונגים]

אריגטו נוריקו סאן

הי, יכול להיות שמשמהו השתבש בעולם האסוציאציות שלי אבל הניק שלך לא לקוח מספר של קוואבטה יסונארי? אני כמובן מסכים, עם כל מה שכתבת...

 

[נוריקו סאן]

אריגטו אתה בעצמך ../images/Emo171.gif ו..לא, אני

לא שמעתי מימי על קוואבטה יסונארי

רק ספרי ילדים אני קוראת

 

[הניבלונגים]

דומא אריגטו גאזימס

כל העולם צריך להכיר את קוובאטה!!!. הניק שלך הביא לי מחשבות וסט מודרניסטיות מורכבות על רומיפ יפניים וספרות ילדים i need a life

 

[נוריקו סאן]

../images/Emo13.gif../images/Emo171.gif תתעודד חבר, לי מעולם לא

חלפה אפילו מחשבה פוסט מודרניסטית אחת בראש...זה...תרבותי שלא לדבר על מורכב... יום כיפור נחמד

 

[האנקי דורי]

נוריקוסאן הילדה מיפן ../images/Emo6.gif

א. היא מסתבנת לפני שהיא מתקלחת ב.היא לא מדברת לאימא שלה כשאימא שלה עושה תנועות של חושבת ג.כדי לבקר את הפוסטמה השנייה זאת שהיא התארחה אצלה היא ספרה מאה צעדים והייתה אצלה ד.היא מתקלחת יחד עם אחותה הגדולה

איך אני??? נ.ב. רגע זאת לא אווה הילדה משוודיה שספרה מאה צעדים לפני שהיא באה לבקר את גיבורת הספר? אוף אבל יש לי ידע אה?

 

[נוריקו סאן]

וואו ../images/Emo12.gif אולי צריך לקרוא לך נוריקו

-סאן... בקושי זכרתי את ההסתבנות...

יום כיפור שמח

 

[comfortably pink]

דעתי

כשזה נוגע למוזיקה פופולרית (לא פופ!) אז הדבר שיותר חשוב זה מוזיקה, תראה להקות כמו דיפ, לד, ובלק... כולם שמו הרבה יותר דגש על מוזיקה. אבל כשזה מגיע לז´אנר היותר אומנותי (רוק מתקדם) אז הדגש הוא על המילים... אלא אם כן זו להקה כמו פינק פלויד שהיא הרבה מהכל, גם מילים, וגם מוזיקה טובה. מה שאמרתי עכשיו הוא לא אבסולוטי... דוגמא: ג´ון אנדרסון, סולן להקת הרוק המתקדם "יס" היה הכותב הראשי בלהקה שלו. באלבומים הראשונים של הלהקה, חברי הלהקה האשימו אותו בכל שהוא כותב את השירים רק כדי שישמעו טוב, לא היה לזה משמעות. אם זאת, להקות כמו קינג קרימזון באלבומים כמו: ליזארד ואין דה קורט. כן שמים דגש על מילים.

 

[הניבלונגים]

טעות שלי

לכל יצירה מוסקלית כמעט, ודאי ליצרה מוסקלית מורכבת יש אמירה תרבותית, האמירה התרבותית של שירי רוק קלאסי היא על פי רוב מעין מסר פוליטי של חופש (הרוח האנושית) אפילו שירי האהבה הדי אידיוטים של אלוויס כמו love me tender (שהרבה שנים לא הבנתי עם הוא שיר אהבה לטנדר או סתם הגירסא הראמריקאית להי הג´יפ) יש מעין מסר, עצם העמדה, הסיגנון המוסקלי, שלא לדבר על המילים (למרות שבמקרה של הרבה להקות מאטל, כפי שאכן שמת לב, עדיף לא לדבר על המילים) הם מסר, השאלה שלי הייתה האם אתה מתיחס למסר או למוסיקה כמוסיקה נטולת הקשרים. ודרך אגב אני לא מסכים שרוק פרוגרסיבי הוא יותר אומנותי מרוק "רגיל", בד"כ הוא סתם יותר ארוך

 

[LadyG]

ואני לתומי חשבתי שנוריקו סן היא

הילדה מיפן בספרה של אסטריד לינדגרן וחוצמזה, מסכימה לכל מילה.

 

[הניבלונגים]

וואלה

את כנראה צודקת, אבל עדיין נדמה שיש דמות כזאת ברומן יפני שאני מאוד אוהב. אני חושב, שאני אישית קודם נמשך לרעיון ורק אח"כ למוסיקה, גם נדמה לי שאני עושה הפרדה בין מוסיקה שאני מצפה ממנה למסר, למשל, שירים של דילן, למוסיקה שאני בה אני לא מצפה למסר כזה (למשל מוסיקה קובנית, שאני כ"כ אוהב בזמן האחרון)

 

[נוריקו סאן]

ולתומך צדקת

 

[comfortably pink]

רק יותר ארוך?

מה הקשר אם הוא ארוך או לא? איזה להקות פרוג אתה מכיר?

 

[זופו]

בטח שמקשיבים!

מזה מקשיבים? מפנימים! הטקסטים בשילוב של מוסיקה מצוינת זה מה שעושה את העינין למושלם

 

[קיר קמט]

זה די תלוי.

קודם כל , לפעמים גם מילים אינפנטיליות אומרות בשבילי הרבה יותר. כי הומור זה חלק מאוד חשוב שאנשים נוטים לשכוח... פשוט ככה.... ושנית - אם זה שירים באנגלית , קודם אני צריך לחבב את המוזיקה, ואז אני אבדוק את המילים. בעברית.. טוב , זה בא בד בבד. למרות שאין לנו יותר מדי כותבים דגולים בארץ.

 

[tomato]

כמובן.

אם אני לא מצליחה לסבול ליריקה של להקה, כמה שאני אוהב את המוזיקה, אני לא אצליח לשמוע אותה. וזה כבר קרה.

 

[ganooov]

כן. ../images/Emo13.gif

אצל פינק פלויד, דייר סטרייטס ודומותיהן המילים הן חלק לא פחות חשוב מהמוזיקה. אצל מטאליקה למשל המוזיקה לא שווה הרבה בלי המילים, במיוחד אצל מטאליקה החדשים. כל להקה משתמשת בצורה שונה בכלי של השירה. אצל קאמל למשל, בThe Snow Goose מילים היו הורסות את כל העסק. אצל קניידעלך המוזיקה נעשית בעזרת המילים. אצל פינק פלויד העסק מעורב - יש שירים שמבחינתי חסרות מילים, ויש שירים שהמוזיקה לא טובה, אבל בכלליות אצל פינק פלויד המוזיקה והמילים משלימים אחד את השני. טוף, אני הרגע במצב שלא מאפשר לי לחשוב כל כך, אז להתראות!

 

[הניבלונגים]

חיכיתי הרבה זמן להודעה הזאת

ה snow goose של camel נוצר בהשראת ספר בעל שם דומה, ובמקור הכיל קטעים מהספר, במהלך העבודה על האלמבום הובהר שהסופר Paul Gallico מסרב לתת ללהקה להשתמש בקטעים בספר, או בשמו, והלהקה נאלצה להוציא את הטקסט מהאלבום, ואף לקרוא לו: music inspired by the snow goose (מוסיקה בהשראת אווז השלג). על הספר: גיבור הספר הוא פיליפ ריידיר, אדם שהתרחק מחברת אנשים עקב צורתו הכעורה (גיבן), וחי במגדולור בביצות הגדולות, פיליפ הוא צייר ומקים מקלט לעופות שונים במגדלור שלו. כאשר ילדה קטנה בשם פריתה (fritha) מביא לו אווז שלג קנדי פצוע השניים מטפלים באווז, ובין השנים נוצר קשר מיוחד ופריתה באה לבקר את הצייר המתבודד. הם אף נותנים יחדיו שם לאווז: הנסיכה האבודה (lo prinssies prudue) אבל כשהאווז ממריא וממשיך בנדודיו, ופריתה מפסיקה לבוא מרגיש פיליפ בדידות על אובדנם של שני חברים (הילדה והאווז), השניים חוזרים רק בחורף כשהאווז עובר באזור בנדודיו. פיליפ הבודד מחליט להצטרף לצבא במלחמת העולם הראשונה, שם הוא עוסק בחילוץ וטיפול בחילים, ואף מציל חיילים רבים בקרב דנקרק, את כל פעולותיו הוא עושה כאשר ציפור גדולה מרחפת מעליו, עד שלבסוף הוא מת באחת מפעולות החילוץ. לאחר מותו ציפור גדולה ריחפה מעל גופתה המתה ולא נתנה לאיש להתקרב אליו, פריתה נשארה במגדלור ודאגה לציפורים, לבסוף חוזר האווז לסמן לה שפיליפ מת. קצת אחר כך, מושמד גם המגדלור והציפורים שבו עפות ללא שוב. האלבום עוסק בבדידותו הרבה של פיליפ בתחושת החברות והשמחה שנתנו הילדה הקטנה והאווז, אני לא יודע אם הספר יצא אי פעם בעיברית (לדעתי לא) אבל מאוד מומלץ לנסות לשמוע את האלבום תוך האזנה לתקליט.

 

[הניבלונגים]

אה כן וגם

על הסופר על הספר, אווז השלג ועוד על האלבום