אני הסכמתי
הבן שלי עשה קעקוע בגיל 16.
התהליך היה כזה. לחשוב טוב טוב מה רוצים לקעקע, כי זה נשאר להרבה מאד זמן (אע"פ שאפשר להוריד בלייזר).
אז הוא חשב על זה הרבה, התייעץ איתי לגבי הציור ומה זה מביע בשבילו (במקרה הזה זה היה סמל למשהו שהוציא אותו מתקופה מאד קשה).
אח"כ חיפש סטודיו לקעקועים מומלץ. וגם קיבלנו המלצה על מקעקעת ספציפית שנחשבת טובה.
הלכנו לשם ביחד לברר, לשאול שאלות וגם לעשות בדיקה של סוגי הדיו (לבדוק אם יש תגובה אלרגית) כי יש לו עור רגיש.היה בסדר.
ואז עשה את הקעקוע. הוא גם טיפל בזה ממש באחריות אח"כ מבחינת המשחות וכו'.
דרך אגב הוא חסך לזה כמה חודשים ושילם מכספו.
אז אני לא יודעת מה להגיד לך לגבי בתך, אני לא התנגדתי לזה, האמת שהקעקוע יצא ממש יפה. זה הגוף שלו והוא צריך לחיות עם זה.
האמת שעכשיו הוא מתחיל לחשוב על קעקוע נוסף ...העיקר שזה לא נעשה באופן ספונטני אלא עם מחשבה רצינית.
אין לי התנגדות.
בהצלחה.