אתה יודע מה...
כן יש לי כוח לזה עכשיו: הערה קטנה רק לפני – לא דייקתי, לא הייתי מגדיר ת'עצמי כ-"חילוני גמור", אבל זה נושא כבר לדיון אחר, בפורום אחר. אז ככה: יש לנו בתור בעלי חיים, ובתור בני אדם, כמה צרכים בסיסיים, שבלעדי סיפוקם, לא נשרוד. בראש ובראשונה, הצורך באויר לנשימה, מים, ומזון. לשם הבטחת קיומנו, אלוהים טבע בנו, לא רק את הכאב והסבל, שכרוך באי סיפוק הצרכים האלו דהיינו צמא ורעב וכו'. אלא גם את העונג שבסיפוקם. ולא רק זה – את התשוקה לספק אותם! וכשמוסיפים לזה, צרכים אנושיים, בסיסיים (אבל פחות) אחרים כמו אסטטיקה, "תרבות" (שוב גולש לתחומי דיון אחרים) האדם שהיצירתיות טבועה בנפשו, מגיע לדרגות של אומנות ועילוי נפש.... גם הצורך להיתרבות, להעמיד צאצאים, הוא צורך קיומי. אמנם הוא פחות נוגע לפרט הבודד, אדם (או כל בעל-חיים) יכול לחיות חיים מלאים גם ללא העמדת צאצאים. אלא ברמה של הכלל – של המין (species) זה צורך קיומי בסיסי, קריטי להשרדות. ובאותה מידה, חוסר סיפוק של הצורך הזה, לא גורר אחריו, לפחות לא באופן ישיר, מיידי, כאב ל-פרט הבודד... (כמו רעב או צמא – וחברות יקרות, שאף גבר לא יבלבל לכן ת'שכל על כאבי אשכים כאלו או אחרים. אחי היקרים – אל תיסכלו אותי!) לכן, חברים וחברות יקרים, לשם הבטחת קיומנו, אלוהים טבע בנו, עונג עצום הכרוך בסיפוק הצורך הקיומי הזה, עונג שעולה באלפי מונים על העונג הכרוך בסיפוק הצרכים האחרים. ובתשוקה אדירה, אדירה! למילוי הצורך הזה. תשוקה כל-כך אדירה, שלפעמים נראה שהיא המנוע של המין האנושי. וזהו, זו כל התורה על רגל(אמצעית) אחת. שבת שלום.
