אתם יודעים מה? התייאשתי מלכתוב פה!

[giingiit]

אתם יודעים מה? התייאשתי מלכתוב פה!

פשוט נגמר לי הכוח לכתוב פה. שמישהו ייתן לי סיבה טובה למה להמשיך ולכתוב פה. חשבתי שזה פורום של חוזרים בתשובה, וחוזרים בתשובה אמורים גם ליישם קצת (פה ושם) את מה שהם לומדים אבל אני מרגישה שחלק לא קטן מהמשתתפים לא מיישמים את הדברים הפשוטים ביותר של בין אדם לחברו. אני לא מתכוונת לויכוחים או דיונים, זה לגיטימי. אני מתכוונת לדבר נורא פשוט של הוי דן כל אדם לכף זכות שלחה לי מישהי מסר עם הודעה שאינני יכולה שלא לתהות מאיפה המסר שם הומצא. לא יודעת מה הצורך הגורף שיש לטיפוסים מסויימים פה לאחרונה, לזהות בי את הסיבה לכל התחושות האיכסיות שיש להם בחיים. אני לא הסיבה להם, ואין לי כוח נפשי כרגע, להיות פח הזבל של כל האיכסה שיש לכל אחד בפנים. אתם רוצים שאעזור להתגבר על איכסה? תפנו אלי, אעזור בשמחה כפי שאני עוזרת ללא מעט אנשים. אבל למה להאשים אותי במשהו שכלל לא שייך ולא קיים? למה לקטרג עלי ולהפכני לגורם למצב, שבבירור היה קיים לפני הגיעכם לפורום? אולי יש כאן כמה אנשים ישרים שמעשיהם מרובים מחוכמתם, שייתנו לי סיבה אחת למה להמשיך לכתוב כאן. וסליחה שאני כותבת זאת בפומבי, שלחתי מסר אישי לכותב ההודעה שקיבלתי הבוקר אם כי אין לי ספק שגם היא תוצא מהקשרה, כמקובל על ידי אנשים פה לעשות לכמעט כל דברי. כל שחוכמתו מרובה ממעשיו, אין חוכמתו מתקיימת. זכרו זאת. להתראות בינתיים

 

[אריאלה ב.]

ולמה לא לדון לכף זכות את אותו שולח

המסר? אולי הוא/היא היו בסערת רגשות ללא שום קשר אליך ואת היית רק הדובדבן שבקצפת? נו, אז עזרת למישהו/מישהי לפרוק מעליה כמה רגשות שהיו עצורים בתוכה. אשרייך! זכית במצווה! גם אני מקבלת הרבה מסרים נזעמים. ככה אני מסתכלת על פני הדברים.

 

[giingiit]

כי זה לא מקרה אחד כזה, אלא שיטה פה

רק מקרה אחד לא הייתי מתרגשת כלל. אבל זה מרגיש כמו איזה שיטה ולי אין כוח להצטרך לתרץ דברים שלא היו

 

[אמא גאה של]

אזה צרוף מיקרים

בסד ישבתי וכתבתי לי שירון קטן על הלשון וכתבתי הכול בגללי , ומעלי את כתבת את רישרוש שלך ,וזה יצא כאילו מחובר , אני מבינה אותך זה מאוד מכעיס כאשר מעלילים עליך משהו שאת יודעת שלא נכון ,או לא הבינו מה את רוצה , אבל אני חושבת אחותי אל תסימי לב לכול אחד , המשיכי לכתוב אני נהנת מכול מה שאת כותבת , וכף לי בכול דקה [סימי סם על כול מי שמכעיס, גם אם לפעמים את מרגיזההההההההההההההה,

אותי את לא חוסמת לעולם כי אין לך ברירה , חברתי היקרה ,

,עליזה

 

[giingiit]

ואגב, את יודעת מה הזכות שכן דנתי?

הזכות העצובה היא, שבגלל שכל מיני ספיחים מיוצאים בשאלה וכאלו שלא ממש שייכים פה לפורום כותבים נגדי מהסיבות שלהם, זה הפך לאופנתי שכל חדש שנכנס לפה (מאיזה מגמה שלא תהיה) כותב משהו נגדי (כמו טבילת אש של קבלה לפורום) והדברים לא תמיד נמחקים (סתם ציטוט אחד למשל של משפט שקרי ולא נכון - "נכון זגם היא תוקפת, אבל היא עושה את זה על רקע אישי ואני לא חושב שזה ראוי להתייחסות"). אז גם אם נכנס מישהו לגיטימי לפורום למה שלא יחשוב שיש משהו בדבריהם? זה גם גורם לו לראות בדברי את מה שאחרים טוענים. אז זה באמת לא אשמת הכותב. את זה כתבתי במסר אישי, לכותב המסר. את רואה? דווקא את כותב המסר הזה כן אפשר לדון לכף זכות אבל זה לא פותר את הבעיה

 

[shimrit63]

גודל חיוב ללמד זכות

מסופר על הצדיק הירושלמי, רבי אריה לוין זצ''ל, שתמיד השתדל ללמד זכות על כל אחד ואחד מישראל ולא הביט און ביעקב, ובמקרים חמורים באמת היה אומר: וכי ידוע לנו הכל על פלוני. או שהיה מעדיף לשתוק ולהסב את השיחה לענין אחר. ורבי אריה לוין סיפר כיצד הגיע למדרגה זו: ''פעם אחת, השתתפתי בהלוויתו של ר' אלעזר ריבלין ז''ל, מנקיי הדעת שבירושלים, ששימש כגבאי צדקה וכמזכיו במושב זקנים. לאותו נפטר חשוב, היה ידיד ורע משכבר הימים הלא הוא ר' שמואל קוק ז''ל, שהיו נאהבים ונעימים בחייהם ושעבדו במחיצה אחד במשך שלושים שנה. לפתע, ראיתי שידיד זה, פורש מן ההלויה, שהיתה בתחילת דרכה, אינו מלווה את חבירו המנוח לבית עולמו כראוי, ובמקום זה נכנס לחנות פרחים שהייתה בסמוך כדי לקנות עציץ. ''חשבתי בלבי: הכך ינהג ידיד לחבירו הקרוב שהטיב עמו בחייו? ולא יגמול עמו חסד של אמת? כלום אינו יכול למצוא שעה אחרות לקנות את העציץ, והוא צריך לקנותו בעת ההלויה דוקא? כדי לא לעבור על הכתוב ''הוכח תוכיח את עמיתך'' ניגשתי אליו והוכחתיו על פניו ואמרתי לו: ''ילמדני ואדע גם אני, הלא שנים היית רע וכאח למנוח, ומדוע פרשת מהלוויתו כדי לקנות עציץ?'' הסביר לי אותו יהודי ואמר: ''מזה שנים מטפל אני במצורע אחד, והוא מת אתמול. מטעמים מובנים החליטו הרופאים שהינם רוצים לשרוף את כל בגדיו וחפציו, שבכללם היה גם זוג תפילין, התקוממתי בכל לבי שיישרפו את התפילין, ואז סוכם ביני לבין הרופא שעד שעה שתים עשרה בצהרים אביא עציץ והתפילין יונחו בתוך העציץ העשוי חרס ויגנזו בתוך האדמה כדין, מוכרח הייתי איפוא לרוץ ולקנות את העציץ על מנת לקבור את התפילין.''מאז'' – הוסיף ואמר רבי אריה – ''קבלתי על עצמי לדון כל אדם לכף זכות...''.

 

[giingiit]

סיפור נפלא ../images/Emo13.gif

אולי צריך להביא לפה חומר על כיצד לדון לכף זכות. יש לי ספר נפלא עם סיפורים, אבל מכיוון שאין לי מחשב בבית, לא יכולה להביא משם דברים. ובכל זאת כולנו צריכים ללמוד כיצד להפנים את הנלמד מהתורה. זה קשה אבל זו עבודה שצריך לעשות ואולי צריך לדבר על זה פה קצת יותר.

 

[shimrit63]

עוד משהו על לימוד לדון אדם לכף זכות

הדרך להגיע לדון לכף זכות, הוא על ידי חיפוש היטב בטוב ובאור שיש בכל יהודי, ולכן אף אם נדמה לאדם שחברו הציק לו והתכוון להקניטו, עם כל זה, אם יתאמץ לחפש נקודת אור אצל חברו, אז ידון אותו לכף זכות, וכפי שהיה אומר רבי דוד מללוב: אין יהודי רע בעולם, אם תבחין ברע שביהודי, הרי שגילית את החלק הלא יהודי שבו, את הגוי שביהודי...ורבי מרדכי מלכוביץ היה אומר: אדם מישראל הריהו כדינר של זהב, גם אם לפעמים מעלה חלודה או מלוכלך ברפש, צריך לרחצו ולמרקו ואז יחזור אליו אורו.וידוע הדבר ומפורסם הענין, שהאדמו''ר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ''ל, היה מרבה ללמד זכות על עם ישראל, והיה אומר שכל אדם מחוייב תמיד ללמד זכות וסנגוריה על ישראל ולראות תמיד רק את הטוב שבהם, ובודאי הבא ליטהר במידה זו מסייע לו השם יתברך, שלא יראה שום רע חלילה בישראל, ויוכל תמיד ללמד סניגוריה ולזכות את ישראל. ורבי לוי יצחק, לא היה רק נאה דורש, כי אם גם נאה מקיים לספר תמיד בשבחו של כל אדם מישראל. זאת היתה דרכו התדירה, וכשהיה שומע אחד מישראל מוציא לעז או דיבה על חבירו, מדבר בגנותו ומספר עליו חטאים, מיד היה נטפל אליו ואמר לו בלשון רכה: כלום אינך חושש להוציא לעז חלילה, על תפיליו של הקדוש ברוך הוא שנאמר בהם ''ומי כעמך ישראל?''...ואוהב היה רבי לוי יצחק כל אדם מישראל ורחמיו על כל מי שהיה נקרא בשם יהודי וכל איש ישראל היה אצלו בחזקת כשרות והיה מלמד עליו זכות, וכשסיפרו לו פעם אחת, על יהודי זקן אחד בן שבעים, שהמיר את דתו אמר הוא: ''הביטו וראו, שגם הפחותים שבישראל יש בהם איזה ניצוץ של קדושה, כי הרי גם יהודי מומר זה נלחם שבעים שנה עם יצרו הרע ולא רצה לכפור באלקי ישראל...''

 

[shimrit63]

מאמר נוסף

נאמר בתלמוד (שבת קכז): הדן את חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מהגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום, והיה אצלו שלש שנים. בערב יום הכפורים ניגש אל בעל הבית, וביקש ממנו את תמורת שכרו שעבד במשך שלש שנים. אמר לו בעל הבית אין לי מעות. אמר לו הפועל תן לי פירות. השיב לו בעל הבית, אין לי. אמר לו אם כן תן לי קרקע. ושוב היתה התשובה אין לי. אם כך אמר לו הפועל תן לי בהמות, אין לי בהמות אמר לו בעל הבית. ואז ביקש הפועל ואמר תן לי כרים וכסתות, ושוב ענה אין לי, ואז הפשיל הפועל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש. לאחר חג הסוכות, לקח בעל הבית שכרו בידו ועמו משא שלושה חמורים, אחד של מאכל, אחד של משתה, ואחד של מיני מגדים והלך לביתו של הפועל. לאחר שאכלו ושתו, שילם לו את שכרו. ואז אמר לו בעל הבית, בשעה שאמרתי לך שאין לי מעות, מה חשבת אז? השיב הפועל, סברתי שאולי הזדמנה לך סחורה זולה והוצאת כל כספך על רכישתה. וכשביקשת בהמות ואמרתי כי אין לי, מה חשבת עלי? אמר לו הפועל, חשבתי שמא מושכרות הן בידי אחרים. וכשבקשת קרקע ואמרתי כי אין לי מה חשבת אז? אמר לו, חשבתי

 

[שעטת הנצח]

תארי לעצמך ג'ינג'ית

שאני עובר על כל הדפים... ואני מוצא כמעט רק את דבריך נוגעים נושקים לאמת כפי שהיא נראת לי, דעי חביביה, כתוב :לעתיד לבוא יראי חטא נמאסו, ואת יראת חטא, אז עכשיו יש לך אינדיקציה... מי שכנגדך, הרי הוא מאלה שמואסים ביראי החטא.. נדמה לי שר' נחמן מברסלב אמר: שהתיקון של ישמע בזיונו ידום וישתוק הוא תיקון גדול קחי את זה ככה, ואל תתיאשי, אין לך שום מושג מה את פועלת בדבריך!!

 

[אריאלה ב.]

וזה בדיוק מה שאני אומרת לה כל הזמן

אני שמחה שאתה שותף לדעתי ולדיעה של עליזה שלנו

גינגית היא נכס לפורום. צורה שבה היא עוזרת לכל חוזר בתשובה, הן מעל גבי הפורום ובעיקר מאחורי הקלעים היא פשוט מעוררת הערצה.

 

[giingiit]

שעטה, תודה רבה ושבוע טוב לך

תודה על המחמאה

באמת מאד מוזר לי שחוזרים בתשובה יתנפלו על חוזרת בתשובה, שנמצאת באותו הכיוון שלהם, לכן אני יכולה רק לקבוע בוודאות שאלו שיוצאים נגדי אינם חוזרים בתשובה, אפילו אם הם מנסים להציג את עצמם ככאלו פה בפורום. ומי שהיוותה את הקש שהביא אותי לכתוב זאת היא רק תמימה בנדון ובמסרים פרטיים יישרנו קו. תודה לך ותזכה למצוות

 

[אריאלה ב.]

גינגית, בואי נעזוב את הקו הזה

לדעתי, זה לא תורם לאוירה הטובה של הפורום. אגב, בוקר טוב