מה שמעניין זה שב 1964
זה היה הקאטינג אדג'. אני חושב שמדובר אולי בעיבוד הבוגר השני או השלישי של בריאן וילסון בזכות עצמו, בצורה שמתחילה להזכיר את סימפוניות הכיס של פט סאונדס, אם כי עדיין במרחק עצום מבחינת הבגרות שהם יפגינו בהמשך (כלומר ב 1965..). אבל כן, זה כל כך תופס איזושהי תקופה או איזושהי הרגשה, שלהוציא את השיר מהתקופה והמבצעים המקוריים, זה להרוג את השיר. (לא שיש לי משהו נגד קטע סאטירה רבע-משעשע של אלפי גורי וחבריהם. )