אתכם הסליחה...

[הדיוט גמור]

אתכם הסליחה...

...אבל מאיפה בא הצירוף הזה? אני יכול לבקש מכם סליחה, או לבקש את סליחתכם, אבל מה פתאום "אתכם"? והאם זה "אִתכם" בחיריק או "אֶתכם" בסגול?

 

[מוגג]

כי עמך הסליחה למען תיוורא

(תהילים קל - שיר המעלות, ממעמקים) יש לציין כי במקרא - הסליחה לאלהים בלבד. אין אדם המבקש סליחה או סולח לחברו.

 

[הדיוט גמור]

תודה, החכמתי

תודה על המקור, ועוד יותר - על המידע המאתגר לפיו במובן המקורי של המילה, הסליחה הייתה נתונה אך ורק בידי ה'. בהחלט מעורר מחשבה. מושג הסליחה האנושית היה מוכר לאבותינו, אך הם השתמשו במילה אחרת. במקרא, הפועל החלופי לסל"ח הוא נש"א, שגם הוא מזוהה לעתים עם האל: "אם אמצא בסדום חמישים צדיקים... ונשאתי לכל המקום בעבורם" מבטיח ה' לאברהם (בראשית יח); ה' מתואר כ"ארך אפיים ורב חסד, נושא עוון ופשע" (במדבר יד), וה' עצמו מצהיר כי "לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם" (הושע א), אעם זאת, גם בני האדם יכולים לשאת: אחיו של יוסף מבקשים "שא נא לפשע עבדי אלהי אביך" (בראשית נ); פרעה מבקש "שא נא חטאתי אך הפעם" (שמות י); ובאותן מילים מתחנן גם שאול בפני שמואל (שמ"א טו) ואביגיל בפני דוד (שמ"א כה). האם מדובר במושגים זהים או שיש הבדל במשמעות? האם הסליחה האלוהית זהה לזו האנושית, ואם כן - מדוע יוחד לה מושג נפרד?

 

[חגי הופר]

אבל יש בנוסח אחר:

בראשית לב21: "ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני"

 

[IDAN30]

בחיריק

למילית "את" יש שתי נטיות: אותי, אותך, אותו, אֶתכם וכו' - לציון המושא הישיר איתי, איתך, איתו, אִתכם וכו' - במשמעות "עם". אתכם הסליחה = עמכם הסליחה