אתיקה..

keoser

New member
אתיקה..

אוף. חבר שלי ביקש שאני אשאל חבר אחר שלי איך הוא מרגיש לגבי משהו, ופשוט ידעתי איך הוא מרגיש, אפילו לפני שדיברתי איתו. ברגע שדיברתי איתו רק הבנתי שצדקתי באבחון הראשוני (ההרגשה, לא הסיבה למה). אני אמור להגיד לחבר הראשון שלי שהחבר השני מרגיש לא בסדר (למרות שהחבר הראשון שאל, אבל השני הסתיר)? מה הדרך שהייתם משתמשים בה בכדי לרפא את המצב? אני יכול להשפיע על המצב בכמה אופנים, פשוט לספר לחבר הראשון, לנסות לגרום לחבר השני לדבר עם החבר הראשון, לנסות לשלוח אור/אהבה/אנרגיות למצב ולקוות שיהיה בסדר, ועוד ועוד.. באיזו דרך הייתם משתמשים בכדי לפתור את המצב, ולעזור לשניהם? ד"א, החבר השני מאוד מכונס בתוך עצמו, הוא נוהג לשמור דברים בפנים. באהבה, יוסי :) עכשיו לקרוא קצת ספר ולישון :)
 
לא להיות מתווך

שלום יוסי. אמא שלי תמיד מנסה להפיל עלי דברים כאלה. להגיד לבת שלי שדוד שלי חושב עליה ככה וככה וכ"ו. אני למדתי לא להסכים להיות מתווכת. קודם כל זה טלפון שבור והמידע מסתלף בדרך. וחוץ מזה היא לא רוצה להיות "רעה" אז היא מבקשת ממני לקחת את התפקיד. אם יש למישהו משהו להגיד לחבר- שיגיד. ואם לא אז הוא ילמד מזה.
 
בדיוק ../images/Emo45.gif מסכימה עם צופית..

פשוט אל תהיה מתווך
אם מישהו רוצה לדעת משהו, אז תגיד לו שישאל, ושאתה לא מעביר מידע לגבי דברים שהוא לא מרגיש נוח לשאול, או לא רוצה לשאול. אתה לא צריך לעשות כלום. פשוט תגיד לחבר שלך שישאל לבד.
 

keoser

New member
אממ, אולי לא הובנתי כראוי

המטרה שלי היא לא לתחקר, לגלות ולהעביר מידע. את זה אני מסוגל לעשות ממש בקלות. זו לא בעיה לתחקר מישהו ולהעביר מידע.. מה שאני מנסה לעשות זה לרפא את המצב בצורה הכי אופטימלית, ואתית. אני לא חושב שחוסר התערבות מוחלט זה הפתרון, לעומת זאת אני לא חושב שתיווך אקטיבי כמו שאת מתארת אותו זה גם הפתרון. ייתכן שהפתרון הוא לדבר עם השני שידבר עם הראשון, או מה שלא יהיה.. זה פחות או יותר מה שאני מחפש. השאלה היא גם הדרך, בהנחה שהוא אדם סגור.. אבל קודם נחליט על צורת הפתרון :)
 

sunshine2004

New member
מנסיון אישי...../images/Emo42.gif

כמה וכמה פעמים הייתי באמצע... ובתור מזל מאזניים טיפוסי... אני אוהבת "שלום וצדק".... בעבר קרה פעם או פעמיים שהעברתי אינפורמצייה מצד לצד... ואז מצאתי את עצמי באמצע כששני החברים שלי כעסו אחד על השני... (למרות שהאינפורמצייה היתה מדוייקת) וגם לקחתי את הכעס הזה באופן אישי... אבל זה היה פעם... כשאני נתקלת במצב כזה היום (ואני נתקלת...) אני מנסה להעביר לאחד את המסר שכדאי שהוא ידבר עם האחר... כי "אולי"... הם לא מודעים למה שהשני חושב/מרגיש... ורק אם אתה מדבר....אתה יכול להבהיר את מה שאתה רוצה... ורק תקשורת טובה...ביניהם...תעזור להם... והאמת, זה עובד... יום נפלא... בהצלחה!
 

keoser

New member
אוקיי,

אני מוכן לקבל את זה שרצוי שאני אגשר בניהם שידברו על זה בפתיחות. עכשיו הדרך! :) יש עצות? :)
 

sunshine2004

New member
העצה שלי...

האמת...אם זאת הייתי אני.... הייתי מדברת עם א' ואומרת לו שכדאי שידבר עם ב' ואותו הדבר הייתי אומרת לב'... במידה ואין להם כעסים עמוקים ושנאה עמוקה....ועבודה רבה עוד לעשות... זה יכול לעבוד.... בהצלחה...
 
את מה בדיוק יש לרפא?

אולי זה הדבר הכי נכון עבורם כרגע? לא שואלת בציניות, פשוט לא ברור לי מה יש לרפא
 
סיפור קטן ../images/Emo63.gif

יש לי שני בנים גדולים שרבו בניהם לפני הרבה זמן, בקיצור מאז מצאתי את עצמי בין הכסאות "המתקשרת" "אמא תגידי לו שיצא מהחדר", "אמא תגידי לו שלא ילבש את החולצה שלי" וכד' המון המון פעמים חזר על עצמו "אמא תגידי לו" .... האמת שהגיע הרגע שהתעייפתי מזה ישבתי לי עם עצמי וחשבתי לשם מה בראתי את המציאות הזו לעצמי - לא נוח לי להיות בה, לא נעים לי, וזה בטח לא הפתרון להיות בין שני אנשים (אפילו שהם בניי), בקשתי פתרון ותוך יומיים היה לי את הפתרון ביד. לקחתי את כל המשפחה (כולם כולל האבא) והודעתי להם סופית שאני משחררת את עצמי מהתפקיד הזה - כי הבנתי שאם אני המתקשרת שלהם הם בעצם לא מחפשים שום פתרון כדי לגשר אחד עם השני, ויקחו אחריות על המריבות שלהם והמעשים שלהם... יום אחרי שהודעתי להם וביקשתי בפרוש שבעלי לא יקח עליו את "התפקיד" קראו שני מקרים שהראו לי עד כמה זה הפך להיות אוטומתי ולא מודע מבחנתי תפקיד המגשרת - אחרי שלשניה חזרתי לאותו התפקיד הסתכלתי על הבן שלי ואמרתי לו "הרי הודעתי לך שזה נגמר ?" אז הוא אמר לי נפלת בפח שוב וצחקנו...אבל מבחינתי זאת היתה נפילה זמנית/ שהעירה אותי להיות מודעת למה שקורה.... מאז הכל השתנה, הם לומדים להתמודד אחד עם השני - התחילו לדבר בניהם וזאת כבר התחלה טובה
זה היה הסיפור של "גישור" בצורה הלא נכונה - הצורה הנכונה לגישור היא קודם לגלות למה "הכנסת" את עצמך למצב הזה ומה אתה מרוויח מזה (אני הרווחתי שקט תעשיתי בבית - בלי צעקות - "הרמוניה מפוברקת") ודבר שני לתת לחברים שלך להיות אחראיים על הרגשות והתנהגות אחד כלפי השני בעצמם - כשאתה יכול להיות פיזית במקום ולתת להם את המרחב לשיחה ולליבון הבעיות בניהם - מבלי לקחת צד, רק לעזור להם לרדת מהעצץ כדי שיגיעו למקום נטרלי שיכלו לדבר.
 

keoser

New member
../images/Emo24.gif

תודה :) זה עזר לי מאוד מאוד .. גיליתי גם שאני לוקח תפקיד של מטפל בחיים הפרטיים שלי אוטומטית.. כבר שנים אני עושה את זה, כנראה. והחלטתי פשוט לשחרר. מספיק. :) איזה כיף להתפתח :)
 
למעלה