אתיקה שיפוטית

[עוד יוסף פנדריך]

אתיקה שיפוטית

לאחרונה פורסם שהשופטים אור וחשין הכשילו הצעת חוק שענינה נציב תלונות ציבור על שופטים בכך שפנו לח"כ פריצקי, יוזם ההצעה וביקשו ממנו למשוך אותה. התנהגותם של שני השופטים הנכבדים ממחישה פעם נוספת את הפיגור שישראל נתונה בו בתחום האתיקה השיפוטית ועד כמה חשוב שיהיו בה כללים שיסדירו מה מותר ומה אסור לשופט. שני השופטים ביקשו טובה מפוליטיקאי. אין ארוחות חינם. הסכמתו יצרה מצב של תלות. הם חייבים לו. מצב כזה עלול להשפיע על פסיקתם של שופטי ביהמ"ש העליון, במודע או בתת מודע, בענינים שקשורים לתנועתו של פריצקי. יש להם אינטרס לרצותו כדי שלא יקדם חקיקה שתערער את מעמדם הציבורי. מנגד לא מן הנמנע שעל פריצקי הופעל לחץ לא לגיטימי. הרי כשפנו אליו השופטים הוא ידע היטב מה עלול לקרות אם יסרב להם. גם הוא- כמו כל פוליטיקאי- נזקק לבג"צ במאבקיו החברתיים והפוליטיים. גם אם לשופטים לא היתה שום כוונה ללחוץ עליו, עצם הפניה יצרה לחץ לא לגיטימי והחשש הוא שהוא עיכב את החקיקה בגלל שלא רצה להרגיז אותם. שני המצבים שתוארו לעיל פוגעים באמינות מערכת המשפט. שופט לא צריך לבקש טובות מפוליטיקאי. מותר לשופטים להתנגד ליוזמת חקיקה אבל את התנגדותם הם צריכים לבטא בצורה לגיטימית על ידי פניה לציבור או לקהילה המשפטית- מקצועית ולא על ידי פניה לגורמים שעשויים להזקק להם.

 

[דוידוף]

נו באמת

אם השופטים היו מתנהגים כפי שאתה מצפה מהם, כבר מזמן לא היה בג"ץ, והפוליטיקאים הי מחליפים אותו בטריבונל שמייצג את ה"עם", אנשים חסרי השכלה משפטית, כפי שהוצע לאחרונה. אין להם ברירה וכדי לשרוד בסביבה פוליטית חסרת מוסר, כשאינם מוגנים ע"י חוקה כמו בארה"ב, אלא להתנהג כמו רומאים. הציור הידוע של אילת הצדק מראה שהיא מחזיקה בחרב, כי אחרת "יטרפו" אותה אנשים שרוצים להכתיב לשופטים "הוא זכאי".