אתיקה מקצועית?

kraveh

New member
אתיקה מקצועית?

אני רוצה לפתוח נושא לדיון מתחום האתיקה המקצועית. מהן הגבולות.. למשל - מקרה א - אם מודאגת כיוון שבתה יוצאת עם גבר שנראה לה מוזר ורוצה להראות את הכתב שלו לגרפולוג ללא ידיעת הכותב - מה אתם עושים? מקרה ב' - גבר שהתגרש לפני כשנתיים, עבר טיפול פסיכולוגי בינתיים, ורוצה שגרפולוג יבחן את כתב היד של גרושתו במטרה "להבין יותר לעומק" מה לא עבד בקשר, במטרה לא לחזור על טעויות. מה דעתכם? אנא התבטאו בחפשיות, ולבסוף אשמח לשתף את דעתי. קרן רווה גרפולוגית מוסמכת
 

shamon51

New member
בכל מקרה

נראה לי שכותב כתב היד צריך לדעת ולהסכים !!!!!!
 

גימי1

New member
אני ליברלי

שלום קרן. אני די ליברלי בדעותיי, וגם כאן אהיה כזה. לדעתי אין שום מניעה שגרפולוג ינתח כל כתב יד, בין אם בהסכמה ובין אם לאו. יחד עם זאת, על המנתח להיות מספיק יש והגון ולספר רק את הדברים שנוגעים ישירות למזמין הניתוח. כלומר, אם מתגלה מידע שאינו רלוונטי למבקש הניתוח, על הגרפולוג להמנע מלמסור את המידע (כי אז ייחשב הדבר בעיניי לרכילות זולה). הרי בסה"כ מי שרוצה להשיג מידע אודות מאן דהו...יכול בקלות לשכור את שירותיו של חוקר פרטי ותמורת כמה שלמונים להסתפק במידע מקיף מאוד, אז למה לא גרפולוג ?
 

shamon51

New member
מענין גימי אם היית מסכים גם ../images/Emo35.gif ../images/Emo70.gif

שמישהוא יקח שערה מראשך וישלח אותה לבדיקת דנא לראות עם יש לך מה שהוא לפני שתתחתן איתך ללא ידיעתך ???????
 

גימי1

New member
די.אנ.איי

במקרה של די.אנ.איי יש מי שישמור עליי, החוק. החוק אוסר על בדיקה כזו ללא רשות, למעט באישור בית משפט, כמו במקרים פליליים. חוצמזה, עדיין לא ניתן לדעת תכונות אופי ואלמנטים נרכשים אחרים מבדיקת די.אנ.איי, כך שזה לא רלוונטי לענייננו. ושוב אני שואל...מדוע אמצעי השגת מידע אחרים זה בסדר וגרפולוג לא ? לדוגמא: חוקר פרטי, מיסטיקנים למינהם, לשאול הורים/שכנים/מכרים/וכו'..
 

shamon51

New member
מה ההבדל ../images/Emo35.gif

במקרה של כתב יד מדובר במישהוא שמסר לך כתב יד ואתה משתמש בו לצורך שלא אמרת עליו מראש. כאשר שולחים בלש פרטי הוא באמת נכנס לפרטיות אבל אתה לא מעלת באמון כי לא העברת משהוא שניתן לך למטרה א והשתמשת למטרה ב. שמעון
 

גימי1

New member
לא מספיק נהיר לי

מה שכתבת לא מספיק ברור.... אני מתייחס לגרפולוגיה כאל ערוץ או אמצעי נוסך לקבל מידע. בתור שכזה, הוא מצטרף לשורה ארוכה של אמצעים / ערוצים שמספקים מידע. חוקר פרטי הוא אחד מהם, לא משתמשים בחוקר פרטי רק במקרה של מעילות, כל מי שרוצה לדעת פרטים על מישהו אחר משתמש בחוקר פרטי (או לפחות יכול להשתמש).
 
אתיקה מקצועית

קרן, אני שמחה שהעלית את הסוגיה הזו. היא חשובה ודי כאובה במיוחד כאשר בוחנים את מידת היישום שלה בשטח. עבורנו כתב היד מהווה שער לעולם מלא. כשאנו בוחנים כתב, יש בידנו כלי המסוגל לבחון רבדים עמוקים של הנפש, ועל כן חשוב גם לקבוע סייגים לשמוש בו. בקוד האתיקה שלנו, הגרפולוגים המאוגדים באגודה לגרפולוגיה מדעית, מצויין באופן ברור: "אין להמציא חוות דעת על הכותב שלא בהסכמתו (רצויה הסכמה בכתב)פרט למקרים יוצאי דופן כגון: א. נשקפת סכנה לכותב עצמו ב. הכותב עלול להוות גורם סיכון לאחרים ג. ילדים עד גיל 12 (ובמקרים יוצאי דופן עד גיל 15), כשהקריטריון המנחה הוא טובתו של הילד, ולאחר שניסיון להגיע לשיתוף פעולה עמו נכשל" ובמקרים שמדובר על כותב שנפטר: "פרסום חוות דעת על נפטרים בסמוך לפטירתם יתבצע בהסכמת קרובי משפחה מדרגה ראשונה, תוך המנעות מהתיחסות להבטים רגשיים-אישיים ושמירה על צנעת הפרט" למרות שניתן להבין, מהמקרים לדוגמא שהבאת, שיתכן ומדובר באנשים שמניעיהם "טובים" ו"קונסטרוקטיביים", (למרות שגם כאן אני חושבת שתלוי מאיזה צד מתבוננים על זה), אף אחד מהמקרים שציינת אינו נכלל בתנאים יוצאי הדופן, המתירים פלישה לרשות הפרט, קרי מקרים הכרוכים בסיכון לכותבים או לסביבתם. המקרים שתיארת כרוכים, בעיקר, בקושי של מבקש הניתוח לשתף/להתמודד/לתקשר באופן ישיר עם הכותב. כדאי, למשל, שנביא בחשבון שלעתים דאגת אמהות/אבות לקשרי ילדיהם עשויה להסוות צורך בשליטה וקושי להיפרד, חשש מעימותים וכד'. עם כל האמפתיה עם הכאב והדאגה, "ההצצה" אל נפשו של האחר אינה פותרת את הבעיה. כנ"ל גם לגבי הגבר שמנסה להמנע מטעויות חוזרות. כולנו יודעים איזה חלק נכבד משחקות ההשלכות במערכות יחסים זוגיות. אם אכן הגבר שאת מתארת עשה דרך ניכרת בעבודה על עצמו, הוא לא היה זקוק "לניתוח אובייקטיבי" של אשתו לשעבר, כי מן הסתם היה מחזיר חלק מההשלכות לעצמו. כלומר הוא אמור היה להבין מה היו צרכיו ואם השתנו, מה היה לא ריאלי במערכת הציפיות שלו ובתפיסתו את אשתו וכו'. נראה לי שרק אז יש לו סיכוי טוב לא ליפול לאותה מלכודת ש"נפל" בה. ושוב, תודה שהעלית את הנושא החשוב הזה, דבורה הראל יו"ר האלג"מ
 

shamon51

New member
הי דבורה, אני שמח לראות אותך

גם תורמת לפורום הצנוע שלנו. שמעון (פעם הגעתי עד אליך הביתה לקנות את הספר)
 
תודה

מקווה שהיה לך שווה
)) מודה למי שהפנה את תשומת ליבי על קיומו של הפורום הזה ושמחה לקרוא שהוא פעיל ותוסס.
 
שלום דבורה וברוכה הבאה, את אורחת

רצויה אצלינו ומוזמנת לכתוב ולתרום מידיעותיך. אגב, אצלינו מותר לספר גם בדיחות.
 
אתיקה מקצועית ופורום חובבים

ראשית, ברוכה הבאה, דבורה. ובכלל, טוב לראות שבתקופה האחרונה, יותר ויותר גרפולוגים מקצועיים משתתפים בפעילות הפורום, דבר שעשוי לתרום להיכרות טובה יותר של הציבור - הניזון בדרך כלל מליצן טלויזיוני מפורסם - עם הגרפולוגיה ככלי מקצועי רציני. רציתי להפנות את הדיון לכמה נושאים הרלוונטיים לפורום: 1. אתיקה מקצועית, מעצם הגדרתה, אינה מחייבת אלא את אנשי המקצוע, שהצטרפו לאיגוד המקצועי, וקיבלו על עצמם את האתיקה המקצועית שלו. חובבנים אינם מחוייבים לאתיקה מקצועית, אבל מחוייבים לנהוג לפי צו מצפונם, לא לפגוע ולא להזיק לזולת כאשר הם משתעשעים. מהו לדעתכם הקוים המנחים להתנהגות של חובבנים או תלמידים, בניגוד למקצוענים? והאם יש הבדל בין מידע מהימן הניתן ע"י איש מקצוע, לבין אבחון חובבני, שבמקרים רבים אינו אלא ניחוש לא מדוייק, ולא מידע אמין שניתן להסתמך עליו? 2. מנסיוני, יש ביקוש בשוק התעסוקתי, גם מצד ארגונים רציניים, לאבחונים ללא ידיעת המאובחן. דוגמאות שכיחות לכך הם אבחון לצורך שותפות, כאשר השותף חושש שבקשה ישירה מצידו תשדר חוסר אימון, או כשארגון רוצה לקדם עובד, וחושש שידיעת העובד על הבדיקה תיצור ציפיה מצד העובד, ותגרום לתסכול מיותר במקרה של המלצה לא חיובית. כך גם כשישנו חשד כלפי עובד לאי יושר. פרק ב' של תקנון האתיקה של האגודה מבדיל בין אבחון בתחום האישי, לבין מתן מידע בתחום התעסוקתי. גם כאן התקנון ממליץ על קבלת הסכמתו של הנבדק, אך אינו מחייב זאת: סעיף 3: הגרפולוג רשאי לאבחן כתבי יד שניתנו לצד שלישי בתחומי התאמה לתפקיד, התאמה למקצוע, קליטה בקיבוץ או בכל צורה של התיישבות קהילתית. סעיף 4: על הגרפולוג לנסות ולשכנע את מבקש חוות הדעת לנסות ולקבל מהכותב את הסכמתו לאבחון הגרפולוגי וכו'. ההנחה כאן היא ככל הנראה שזכותו של המעסיק להשיג מידע בדרכים חוקיות על העובד גם ללא אישורו, בתחומים שעלולים להזיק לו או לעסקו, ובפרט שמידע בתחום התעסוקתי הוא ממוקד יותר ופחות חודרני מן התחום האישי, ונועד לצורכי קבלת החלטות עסקיות, ולא למטרות רכילות. מה דעתכם על הדיכוטומיה הזאת בין התחום התעסוקתי והאישי? 3. תקנון האגודה מתיר להציג בפורומים מקצועיים דוגמאות כתב ללא פרטים מזהים גם ללא הסכמת הכותב (פרק ב' סעיף 8), ומנסיוני, זהו הסטנדרט הנהוג גם בפורומים בין-לאומיים בתחום. האם לדעתכם הדבר רלוונטי גם בקורסים להוראת גרפולוגיה או בפורום של מתלמדים, ובאילו סייגים?
 

shamon51

New member
דעתי על אתיקה בפורום

זה בהחלט לא פשוט אבל אנסה: אם הכותב מזדהה בשמו בכתב וגם כמשתמש אז אין מניעה = כי הוא הסכים. אם יש חשד שזה של מישהוא אחר והכתב רגיל אין (לי אישית לפחות) בעיה. אם לעומת זאת הכתב "מזעזע" ודורש כתיבת דברים לא "נעימים" אני נמנע. כנ"ל לגבי צעירים הנמצאים בגיל ההתתבגרות במקרה שלהם כמה משפטים "חזקים" יכולים לסמן את "קץ העולם" וזו אחריות שלגרפולוג חובב כמוני בוודאי אסור לקחת. לגרפולוג מקצועי? אולי אם בא בחברת ההורים ! שמעון
 
למעלה