אתה אחד היית ותהיה לעד כיער בו העצים צלולי מבט והשבילים מפותלים כנחשים כלים שלובים ניהיה לעד אין קץ חובק לוטף כהבטחה אילמת כנדר כשבועה כאיגרת שטרם נשלחה.
הרוחות תנשבנה בין הצמרות הפוצעות את לב היער וברחש הפועם כל מילות הערגה תגדנה שיר ואנו נעתר חבוקים למצילות המשבים. ואולי נתערב בין אותיות של רומן סוחף ויחד נהיה סיפור אהבה רקום פרק אחרי פרק בכריכה מהודרת.
מילים רקומות בזהב מלאכת מחשבת קורמות עור וגידים על מזבח המציאות איש איש דולה מנבכי אהבתו / זכרונו אמפטיה לוטפת מהות נאספת כשהרוחות תנשובנה הזמן יעצור מלכת ויקשיב לנהמתן.
