אתה
עף לך המספר אל מאחורי הכסא של אבא שלי, ניסית ולא הצלחת להגיע אליו.. ביקשת את עזרתי אמרתי שאם זה מספר אני לא אתן לך את זה ובכ"ז נתתי. שאלת 'למה?' מסוקרן עם חיוך ומבט מיוחד למאחורי הגב של אבא שלי.. אמרתי שאספר לך בהזדמנות.. כשאבא הלך להתקלח שאלת אותי מתי תבוא ההזדמנות הזו. כי גם אמרתי שאספר בהזדמנות על רעיון שהיה לי, איך לא תצטרך לישון על הספה במרפסת כשאשאר לישון. המבט שלך חם ומזמין מאוד. אתה קורא לי אל מעבר לגדר ולפני שאני יושבת אתה מקרב את כסאי לכסאך אני מחייכת ושותקת לעצמי. 'זה רק אני או שאת מתחילה איתי המון?' אתה יורה לעברי ואני חוטפת את הכדור בחזה המזדקר שלי. סמוקת לחיים בוודאי הייתי. ברקע מוזיקה בוקעת מהחדר שלך, השיר האהוב עליי קורא לי לקום בהתרגשות 'אני מתה על השיר הזה' אני אומרת בייאוש השיר מסתיים לדאבוני ואתה קם ושואל איזה שיר להקדיש לי. אני אומרת כהרגלי שלא חשוב, שמה שתשים אני אוהב.. סימנת לי לבוא עם היד וקמתי לעברך. אני תמיד נבוכה להכנס לחדר שלך, המקום הפרטי והאינטימי שלך, גדוש בך. אתה מזמין אותי לראות במחשב את כל השירים ולבחור מה שאני רוצה. אני באה ומתיישבת מול המחשב ואתה מתיישב ליידי. אני מוצאת דווקא שירים עם שמות אירוטיים ומהססת עם העכבר למעליהם. אתה מסתכל עליי ומחליט לעזור לי לבחור. אומר לי לקום אני שואלת לצורך מה. אתה שם שיר איטי נורא ומזמין אותי בפעם המי יודע כמה לרקוד איתך סוף סוף. אתה לא ממש שואל אותי ולא אכפת לך שאני לא יודעת איך. הלב שלי דופק כמו שהייתי רוצה שאתה אותי. אתה מצמיד אותי אלייך וחושיי מתערפלים. אתה זז ואני תקועה במקום. אתה אומר לי להניח את היד שלי על הכתף שלך. ומראה לי איך את היד שלך אתה חוגר סביבי ומצמיד אותי אלייך. אני נרתעת מרב התרגשות והודפת אותך. 'יש לי סחרחורת' אני אומרת ואתה מושיב אותי 'מה קרה?' אתה שואל בחיוך מבין עניין 'אין לי אוויר, חם לי חם לי חם לי' אני נרגשת. 'גם לי' אתה אומר ופושט מעליך את החולצה. 'אוףףףף' אני מתייפחת מעונג. 'את בסדר עכשיו?' אתה שואל ומושיט לי יד. אני מהנהנת לשלילה אבל קמה. 'אני לא יודעת לרקוד, נו' אני אומרת 'מי ביקש ממך לרקוד?' אתה אומר ומצמיד אותי אלייך. 'מרגישה את זה?' אתה שואל בטון נמוך 'את מה?' אני שואלת מהוססת אתה מצמיד יותר חזק 'אתה זה' אתה אומר. 'לגמרי' אני עונה. 'אני רוצה לזיין אותך' אתה אומר. אני שלך. כל כך כל כך שלך. תעשה בי מה שתרצה.
עף לך המספר אל מאחורי הכסא של אבא שלי, ניסית ולא הצלחת להגיע אליו.. ביקשת את עזרתי אמרתי שאם זה מספר אני לא אתן לך את זה ובכ"ז נתתי. שאלת 'למה?' מסוקרן עם חיוך ומבט מיוחד למאחורי הגב של אבא שלי.. אמרתי שאספר לך בהזדמנות.. כשאבא הלך להתקלח שאלת אותי מתי תבוא ההזדמנות הזו. כי גם אמרתי שאספר בהזדמנות על רעיון שהיה לי, איך לא תצטרך לישון על הספה במרפסת כשאשאר לישון. המבט שלך חם ומזמין מאוד. אתה קורא לי אל מעבר לגדר ולפני שאני יושבת אתה מקרב את כסאי לכסאך אני מחייכת ושותקת לעצמי. 'זה רק אני או שאת מתחילה איתי המון?' אתה יורה לעברי ואני חוטפת את הכדור בחזה המזדקר שלי. סמוקת לחיים בוודאי הייתי. ברקע מוזיקה בוקעת מהחדר שלך, השיר האהוב עליי קורא לי לקום בהתרגשות 'אני מתה על השיר הזה' אני אומרת בייאוש השיר מסתיים לדאבוני ואתה קם ושואל איזה שיר להקדיש לי. אני אומרת כהרגלי שלא חשוב, שמה שתשים אני אוהב.. סימנת לי לבוא עם היד וקמתי לעברך. אני תמיד נבוכה להכנס לחדר שלך, המקום הפרטי והאינטימי שלך, גדוש בך. אתה מזמין אותי לראות במחשב את כל השירים ולבחור מה שאני רוצה. אני באה ומתיישבת מול המחשב ואתה מתיישב ליידי. אני מוצאת דווקא שירים עם שמות אירוטיים ומהססת עם העכבר למעליהם. אתה מסתכל עליי ומחליט לעזור לי לבחור. אומר לי לקום אני שואלת לצורך מה. אתה שם שיר איטי נורא ומזמין אותי בפעם המי יודע כמה לרקוד איתך סוף סוף. אתה לא ממש שואל אותי ולא אכפת לך שאני לא יודעת איך. הלב שלי דופק כמו שהייתי רוצה שאתה אותי. אתה מצמיד אותי אלייך וחושיי מתערפלים. אתה זז ואני תקועה במקום. אתה אומר לי להניח את היד שלי על הכתף שלך. ומראה לי איך את היד שלך אתה חוגר סביבי ומצמיד אותי אלייך. אני נרתעת מרב התרגשות והודפת אותך. 'יש לי סחרחורת' אני אומרת ואתה מושיב אותי 'מה קרה?' אתה שואל בחיוך מבין עניין 'אין לי אוויר, חם לי חם לי חם לי' אני נרגשת. 'גם לי' אתה אומר ופושט מעליך את החולצה. 'אוףףףף' אני מתייפחת מעונג. 'את בסדר עכשיו?' אתה שואל ומושיט לי יד. אני מהנהנת לשלילה אבל קמה. 'אני לא יודעת לרקוד, נו' אני אומרת 'מי ביקש ממך לרקוד?' אתה אומר ומצמיד אותי אלייך. 'מרגישה את זה?' אתה שואל בטון נמוך 'את מה?' אני שואלת מהוססת אתה מצמיד יותר חזק 'אתה זה' אתה אומר. 'לגמרי' אני עונה. 'אני רוצה לזיין אותך' אתה אומר. אני שלך. כל כך כל כך שלך. תעשה בי מה שתרצה.
