אתה תיקח אותי.
אתה תיקח אותי - מתי שבא לך. הכל תלוי בך. לעולם לא תדע מה רוחש אצלי בפנים. אני יודעת איך שאתה בוער. אני רואה - רואה את המבטים המוגנבים שלך. מרגישה - מרגישה את ההתנהגות הרכה הזו שלך פתאום. לא מתעלמת, למרות שכך נדמה לך, לא מתעלמת מהנגיעות האקראיות שלך, החיבוק מאחור עם הנשיקה על העורף. למרות שככה אתה מרגיש (כי ככה אני רוצה) אני לא אדישה. אם אתה רוצה אותי – תיקח! וגם כשאני בוערת, מתפתלת מתשוקה - אליך, לעולם לא תרגיש את זה. לא אתן לך - אפילו רמז קל שבקלים, על הסערה שמתחוללת אצלי בפנים. ואם לא תבוא ותיקח – אהיה כמו סופה הורסת, משתוללת, זועמת. ולא תדע אפילו – למה. אם אתה רוצה אותי - תיקח! תחבק, תנשק, תיצמד, תלקק, תחזר, תלחש לי מילים. ואם באותו הרגע, לא יבוא לי – אדחה אותך. ללא גינונים, וללא רחמים. ואתה תהיה כמו כלב מושפל, עם זנב (ועוד איזה זנב!) מקופל בין רגליו. אם אתה רוצה אותי - תיקח! ואם באותו הרגע, אהיה עורגת אליך - אז תדע! אז אהיה לך מתמסרת, נמסה בין אצבעותיך, מתפתלת בין רגלייך. נוזלת עליך, אליך. גונחת, הודפת, רועדת, מתפוצצת. סופגת את כל תשוקתך אליי – לתוכי. ולרגע אחד, רק אחד, כשתחבק אותי ברוך, טומן את אפך בגופי, גופך מרוקן, כולך קורן אושר, ואסיר תודה, רק אז – לרגע אחד, אלטף את ראשך, את פניך, את הלחי שלך, את עיניך הנוצצות. ואלחש – בליבי, אני אוהבת אותך. לעולם לא תדע. אם אתה רוצה אותי - תיקח!
אתה תיקח אותי - מתי שבא לך. הכל תלוי בך. לעולם לא תדע מה רוחש אצלי בפנים. אני יודעת איך שאתה בוער. אני רואה - רואה את המבטים המוגנבים שלך. מרגישה - מרגישה את ההתנהגות הרכה הזו שלך פתאום. לא מתעלמת, למרות שכך נדמה לך, לא מתעלמת מהנגיעות האקראיות שלך, החיבוק מאחור עם הנשיקה על העורף. למרות שככה אתה מרגיש (כי ככה אני רוצה) אני לא אדישה. אם אתה רוצה אותי – תיקח! וגם כשאני בוערת, מתפתלת מתשוקה - אליך, לעולם לא תרגיש את זה. לא אתן לך - אפילו רמז קל שבקלים, על הסערה שמתחוללת אצלי בפנים. ואם לא תבוא ותיקח – אהיה כמו סופה הורסת, משתוללת, זועמת. ולא תדע אפילו – למה. אם אתה רוצה אותי - תיקח! תחבק, תנשק, תיצמד, תלקק, תחזר, תלחש לי מילים. ואם באותו הרגע, לא יבוא לי – אדחה אותך. ללא גינונים, וללא רחמים. ואתה תהיה כמו כלב מושפל, עם זנב (ועוד איזה זנב!) מקופל בין רגליו. אם אתה רוצה אותי - תיקח! ואם באותו הרגע, אהיה עורגת אליך - אז תדע! אז אהיה לך מתמסרת, נמסה בין אצבעותיך, מתפתלת בין רגלייך. נוזלת עליך, אליך. גונחת, הודפת, רועדת, מתפוצצת. סופגת את כל תשוקתך אליי – לתוכי. ולרגע אחד, רק אחד, כשתחבק אותי ברוך, טומן את אפך בגופי, גופך מרוקן, כולך קורן אושר, ואסיר תודה, רק אז – לרגע אחד, אלטף את ראשך, את פניך, את הלחי שלך, את עיניך הנוצצות. ואלחש – בליבי, אני אוהבת אותך. לעולם לא תדע. אם אתה רוצה אותי - תיקח!
