אתה מפלצת
אחרי הגמר הארוך מדי של "לרדת בגדול 2" התפרסמה כתבה על הזוכה, צביקה הילף בעיתון "ידיעות אחרונות" (16.8.2007) מאת סמדר שיר. הוא מספר על כל חוויותיו כשמן, על הגורמים שהיבאו אותו להשמין ואיך בדיוק ניצח בתחרות. אני שמח בשבילו על שהגשים את המטרה ששם לעצמו, אבל יותר מדי דברים שאמר לאחר הזכיה מרגישים לי לא טוב: "הילף, המנצח הגדול של "לרדת בגדול", שמתגאה היום בלוק אנורקטי משהו וכרטיס ביקור של 64 ק"ג בלבד - "אפילו פחות מבחתונה" - לא מחפש מילים יפות לתיאור העבר. אחרי שירד במשקל הוא יורד על עצמו ללא רחמים, אולי כדי להעצים את הניגוד בין המציאות המחייכת לבין גלגולו הקודם כ"הר אדם". "כשבני הבכור, שראל, הגיע לבר מצווה, לא רציתי לעשות לו מסיבה", הוא מספר. "נראיתי קטסטרופה והתביישתי שכל אורח יסתכל על האוהל הענקי שאני לובש בתור חולצה. בסוף עשינו מסיבה כדי לא להעציב את הילד. הוא סבל מספיק מזה שיש לו אבא שמן, שלא יכול לקחת אותו לים, לא יכול לצאת איתו לטיולים, ואפילו מתבייש להגיע לאסיפת הורים, כדי לא לעורר תגובות לעגניות בקרב התלמידים האחרים. כשהסתכלתי בסרט וידיאו של הבר מצווה חטפתי הלם. אמרתי לעצמי: "צביקה, אתה מפלצת. תראה איך אתה נראה. בן אדם בלי פרופורציות, גוש בשר, מזיע ועצבני". ברור לי שהיה לו מהפך גדול בחייו ובתחושותיו. העניין הוא שאם הוא ישנא את צביקה של פעם, ויחזיר חלק ממשקלו, הוא ישנא את עצמו אפילו יותר. בנוסף, אני לא מבין למה אבא שמן לא יכול לקחת את ילדיו לים, לאסיפת הורים ולטיולים. החסמים, לפחות כך נראה לי, היו נפשיים, ולא היתה מגבלה אחרת. אני מקווה שאחרי כל הפידבקים החיוביים והפרסים, הוא ימצא כמה דקות כדי לאהוב את צביקה של פעם ולהשלים איתו.
ע'
אחרי הגמר הארוך מדי של "לרדת בגדול 2" התפרסמה כתבה על הזוכה, צביקה הילף בעיתון "ידיעות אחרונות" (16.8.2007) מאת סמדר שיר. הוא מספר על כל חוויותיו כשמן, על הגורמים שהיבאו אותו להשמין ואיך בדיוק ניצח בתחרות. אני שמח בשבילו על שהגשים את המטרה ששם לעצמו, אבל יותר מדי דברים שאמר לאחר הזכיה מרגישים לי לא טוב: "הילף, המנצח הגדול של "לרדת בגדול", שמתגאה היום בלוק אנורקטי משהו וכרטיס ביקור של 64 ק"ג בלבד - "אפילו פחות מבחתונה" - לא מחפש מילים יפות לתיאור העבר. אחרי שירד במשקל הוא יורד על עצמו ללא רחמים, אולי כדי להעצים את הניגוד בין המציאות המחייכת לבין גלגולו הקודם כ"הר אדם". "כשבני הבכור, שראל, הגיע לבר מצווה, לא רציתי לעשות לו מסיבה", הוא מספר. "נראיתי קטסטרופה והתביישתי שכל אורח יסתכל על האוהל הענקי שאני לובש בתור חולצה. בסוף עשינו מסיבה כדי לא להעציב את הילד. הוא סבל מספיק מזה שיש לו אבא שמן, שלא יכול לקחת אותו לים, לא יכול לצאת איתו לטיולים, ואפילו מתבייש להגיע לאסיפת הורים, כדי לא לעורר תגובות לעגניות בקרב התלמידים האחרים. כשהסתכלתי בסרט וידיאו של הבר מצווה חטפתי הלם. אמרתי לעצמי: "צביקה, אתה מפלצת. תראה איך אתה נראה. בן אדם בלי פרופורציות, גוש בשר, מזיע ועצבני". ברור לי שהיה לו מהפך גדול בחייו ובתחושותיו. העניין הוא שאם הוא ישנא את צביקה של פעם, ויחזיר חלק ממשקלו, הוא ישנא את עצמו אפילו יותר. בנוסף, אני לא מבין למה אבא שמן לא יכול לקחת את ילדיו לים, לאסיפת הורים ולטיולים. החסמים, לפחות כך נראה לי, היו נפשיים, ולא היתה מגבלה אחרת. אני מקווה שאחרי כל הפידבקים החיוביים והפרסים, הוא ימצא כמה דקות כדי לאהוב את צביקה של פעם ולהשלים איתו.