אתה הולך ממני..
אז כנראה שככה זה נגמר.ככה ארבעה חודשים שציפיתי וייחלתי שמשו בינינו יקרה וזה נגמר. כתבתי לך כל מה שאני מרגישה,ואתה כרגיל ענית לי וכרגיל היית הכי מדהים בעולם.כתבת לי כל כך הרבה דברים טובים עלי ,על מי שאני,על החיוך שאני מעלה לך על הפנים,אתה כזה חמוד ומושלם-וגם שכתבת לי שאתה אוהב את חברה שלך ושאתה מצטער לאכזב אותי,גם אז אהבתי אותך כל כך. אולי זה מוזר,אבל אני לא יודעת איך להסביר לך מה אתה עושה לי. אולי זה מוזר כי אני מרגישה שאתה שלי מזמן,שאני מכירה אותך שנים,אף פעם לא נפתחתי כל כך מהר לבנאדם שאני לא מכירה. כבר שינית לי הכל ,אמרת לך וכתבתי לך,אבל מה שכתבתי הוא רק מאית מהכל. כי אתה לא יודע איך זה לחזור הביתה במשך שנתיים ולבכות בלי הפסקה על אהוב שעזב,אתה לא יודע איך אני בוכה כבר 5 שנים לילה לילה על אמא ואבא שהתגרשו,על המכות שחטפתי.אתה לא יודע איך אני בוכה כי כל החברות שלי מאכזבות אותי כל פעם מחדש ולא מבינות שאני רק רציתי חברה.אתה לא יודע כמה היה קשה לי לחייך בשנתיים האלה.כמה כל שניה שחייכתי ישר עלה בי בלב מחשבה של כל הרע שמקיף אותי,ויחד עם זה החיוך נעלם.אתה לא יודע איך זה לחיות בעולם צבוע. ובגלל זה אתה לא יודע כמה אתה בשבילי. אתה לא יודע מה עשית לי,אתה הראשון שגרם לי לחייך חיוך אמיתי מזה שנתיים.הראשון שגרם לי להרגיש הכי טוב עם עצמי,הכי מושלמת. וכל כך בא לי אותך עכשיו,בא לי שתהיה פה.אני לא ממש מכירה אותך אבל אני כל כך מרגישה שאתה האחד,אני לא יודעת להסביר את זה. כבר יש לי הצעות מאחרים,אבל זה מרגיש לי כל כך צבוע.כל כך צבוע כי אני כל כך רוצה לאהוב ולהתאהב,אבל בך ולא באחר.כל כך רוצה תחיוך שלך פה,שתחבק אותי,שבפעם הראשונה יהיה מישו לידי שאני בוכה,שתנגב לי תדמעות,ותגיד לי פנים מול פנים את כל מה שכתבת לי במכתב. אתה כל מה שייחלתי לו כל הזמן הזה,פתאום אחרי שנתיים יכולתי להגיד לי ולאלוהים שאם עברתי תשנתיים האלה כדי שמישהו כמוך ייכנס לי לחיים,אז אני מודה על השנתיים האלה. ועשית לי כל כך טוב. פתאום הלכתי ברחוב וחייכתי,פתאום הרגשתי ששומדבר רע לא יכול לקרות לי,פתאום גם שרציתי לבכות-נזכרתי שאמרת לי לא להפסיק לחייך,ושהאקס לא שווה תדמעות האלה. ועכשיו,עכשיו אני מתמודדת עם האמת.שאתה לא שלי.אתה כזה מושלם וכל מה שכתבת לי-אף אחד אף פעם לא כתב לי דברים כאלה.רק המשפט הזה הרס את הכל,רק העובדה שיש לך מישהי אחרת,שאתה אוהב.ואני כל כך אגואיסטית-כי אני מאוד רוצה שתהיה מאושר באמת באמת!מצד שני,כל כך בא לי שתיפרדו ושתהיה שלי,וכל כך רע לי שאני בכלל חושבת על זה. רע לי פתאום,אני שונאת הכל.את כל החיים האלה.את כל ההתפוררות הזאת.את המכות שהיתי קטנה,את הגירושין,את האקס שעזב ונעלם מהחיים שלי כאילו אף פעם לא דיברנו,שונאת את זה שאני יודעת כמה אני שווה ואני יודעת שמגיע לי דברים טובים אבל זה לא קורה. שונאת את הדמעות האלה,את התחושה שאף פעם לא יהיה לי טוב,שונאת לדבר עם חברות שאומרות לי יהיה טוב והן לא מבינות כמה רע לי עם החיים האלה. הן אף פעם לא מבינות למה אני כל כך צריכה מישו איתי,כי הן לא יודעות שהכל מסביבי שבור,שאני מחזיקה כל כך הרבה כאב בפנים,שהלב שלי עוד משהיתי קטנה שבור.ואף אחד לא יוכל לאחות אותו.רק מישו שיוכל להיות בשבילי הכל ולתת לי הכל.יוכל לאחות,וגם זה רק חלק קטן-חלק ממני תמיד יהיה שבור. לפני כמה שבועות כתבתי כאן מכתב וכל כך צדקתי ,זה תמיד ליד,וזה אף פעם לא נשאר.אם רק היתי מכירה אותך טיפה לפני הכל היה נראה אחרת. וזה כל כך מרגיש לי שאתה שלי,אני באמת כבר לא יודעת איך לומר. רוצה אותך פה. ואתה לא פה. גם לא תהיה. לפחות לא כרגע. רציתי שתהיה הראשון שיגיד לי שהוא אוהב אותי, אבל אתה הולך ממני..
אז כנראה שככה זה נגמר.ככה ארבעה חודשים שציפיתי וייחלתי שמשו בינינו יקרה וזה נגמר. כתבתי לך כל מה שאני מרגישה,ואתה כרגיל ענית לי וכרגיל היית הכי מדהים בעולם.כתבת לי כל כך הרבה דברים טובים עלי ,על מי שאני,על החיוך שאני מעלה לך על הפנים,אתה כזה חמוד ומושלם-וגם שכתבת לי שאתה אוהב את חברה שלך ושאתה מצטער לאכזב אותי,גם אז אהבתי אותך כל כך. אולי זה מוזר,אבל אני לא יודעת איך להסביר לך מה אתה עושה לי. אולי זה מוזר כי אני מרגישה שאתה שלי מזמן,שאני מכירה אותך שנים,אף פעם לא נפתחתי כל כך מהר לבנאדם שאני לא מכירה. כבר שינית לי הכל ,אמרת לך וכתבתי לך,אבל מה שכתבתי הוא רק מאית מהכל. כי אתה לא יודע איך זה לחזור הביתה במשך שנתיים ולבכות בלי הפסקה על אהוב שעזב,אתה לא יודע איך אני בוכה כבר 5 שנים לילה לילה על אמא ואבא שהתגרשו,על המכות שחטפתי.אתה לא יודע איך אני בוכה כי כל החברות שלי מאכזבות אותי כל פעם מחדש ולא מבינות שאני רק רציתי חברה.אתה לא יודע כמה היה קשה לי לחייך בשנתיים האלה.כמה כל שניה שחייכתי ישר עלה בי בלב מחשבה של כל הרע שמקיף אותי,ויחד עם זה החיוך נעלם.אתה לא יודע איך זה לחיות בעולם צבוע. ובגלל זה אתה לא יודע כמה אתה בשבילי. אתה לא יודע מה עשית לי,אתה הראשון שגרם לי לחייך חיוך אמיתי מזה שנתיים.הראשון שגרם לי להרגיש הכי טוב עם עצמי,הכי מושלמת. וכל כך בא לי אותך עכשיו,בא לי שתהיה פה.אני לא ממש מכירה אותך אבל אני כל כך מרגישה שאתה האחד,אני לא יודעת להסביר את זה. כבר יש לי הצעות מאחרים,אבל זה מרגיש לי כל כך צבוע.כל כך צבוע כי אני כל כך רוצה לאהוב ולהתאהב,אבל בך ולא באחר.כל כך רוצה תחיוך שלך פה,שתחבק אותי,שבפעם הראשונה יהיה מישו לידי שאני בוכה,שתנגב לי תדמעות,ותגיד לי פנים מול פנים את כל מה שכתבת לי במכתב. אתה כל מה שייחלתי לו כל הזמן הזה,פתאום אחרי שנתיים יכולתי להגיד לי ולאלוהים שאם עברתי תשנתיים האלה כדי שמישהו כמוך ייכנס לי לחיים,אז אני מודה על השנתיים האלה. ועשית לי כל כך טוב. פתאום הלכתי ברחוב וחייכתי,פתאום הרגשתי ששומדבר רע לא יכול לקרות לי,פתאום גם שרציתי לבכות-נזכרתי שאמרת לי לא להפסיק לחייך,ושהאקס לא שווה תדמעות האלה. ועכשיו,עכשיו אני מתמודדת עם האמת.שאתה לא שלי.אתה כזה מושלם וכל מה שכתבת לי-אף אחד אף פעם לא כתב לי דברים כאלה.רק המשפט הזה הרס את הכל,רק העובדה שיש לך מישהי אחרת,שאתה אוהב.ואני כל כך אגואיסטית-כי אני מאוד רוצה שתהיה מאושר באמת באמת!מצד שני,כל כך בא לי שתיפרדו ושתהיה שלי,וכל כך רע לי שאני בכלל חושבת על זה. רע לי פתאום,אני שונאת הכל.את כל החיים האלה.את כל ההתפוררות הזאת.את המכות שהיתי קטנה,את הגירושין,את האקס שעזב ונעלם מהחיים שלי כאילו אף פעם לא דיברנו,שונאת את זה שאני יודעת כמה אני שווה ואני יודעת שמגיע לי דברים טובים אבל זה לא קורה. שונאת את הדמעות האלה,את התחושה שאף פעם לא יהיה לי טוב,שונאת לדבר עם חברות שאומרות לי יהיה טוב והן לא מבינות כמה רע לי עם החיים האלה. הן אף פעם לא מבינות למה אני כל כך צריכה מישו איתי,כי הן לא יודעות שהכל מסביבי שבור,שאני מחזיקה כל כך הרבה כאב בפנים,שהלב שלי עוד משהיתי קטנה שבור.ואף אחד לא יוכל לאחות אותו.רק מישו שיוכל להיות בשבילי הכל ולתת לי הכל.יוכל לאחות,וגם זה רק חלק קטן-חלק ממני תמיד יהיה שבור. לפני כמה שבועות כתבתי כאן מכתב וכל כך צדקתי ,זה תמיד ליד,וזה אף פעם לא נשאר.אם רק היתי מכירה אותך טיפה לפני הכל היה נראה אחרת. וזה כל כך מרגיש לי שאתה שלי,אני באמת כבר לא יודעת איך לומר. רוצה אותך פה. ואתה לא פה. גם לא תהיה. לפחות לא כרגע. רציתי שתהיה הראשון שיגיד לי שהוא אוהב אותי, אבל אתה הולך ממני..
