אתה אוהב פרפרים ?
"אתה אוהב פרפרים ? " היא שואלת
אני קושר את שתי הרגליים, שוק לירך.
קושר אותן למיטה אחת לכל צד, מפושקות, מתוחות, פתוחות, ונשכב בין הרגליים שלה על הבטן.
הכוס החלק שלה מולי, אני מחייך כמו ילד קטן.
אני מוציא את חבילת הטושים הצבעוניים שלי, ושולף את השחור .
אני מצייר בעדינות את קווי המתאר של הפרפר, בדיוק מעל לכוס שלה, על העור החלק.
היא קופצת מעט במגע הראשוני של הטוש בעור, אבל מיד נרגעת, מקבלת את הטוש המטייל עליה, הקווים שנוצרים עליה.
שפתי הכוס שלה סנטימטרים בודדים ממני, השפתיים הפנימיות מקופלות בתוך עצמן מציצות. אני מצייר והיד שלי מרפרפת מדי פעם על השפתיים שלה, מרעידה אותה.
וכשהמסגרת של הפרפר מושלמת, אני מתחיל לצייר עליו קוים, ודוגמאות, ועיגולים.
אני יכול כבר ממש לחוש את החום שנובע מהכוס שלה, לראות את הרטיבות.
אני מתרחק טיפונת ומסתכל ביצירה, הפרפר ממש יפה מעל הכוס הלוהט שלה.
אני מחזיר את הטוש השחור לחבילה, שולף את הטוש האדום, ומתחיל לצבוע את הפרפר.
כשאני מסיים עם האדום, הכוס שלה רועד מעט מציפייה, מצורך, בגלל המגע המרפרף וההתעסקות בפרפר .
אני סוגר את הטוש האדום, אבל במקום להחזיר אותו לחבילה, אני מפשק את שפתי הכוס שלה, ודוחף אותו לתוכה, עד החצי בערך.
היא נאנקת מהמגע, אבל ברור שהטוש דק מדי כדי שהיא באמת תרגיש אותו. אני שולף את הטוש הכתום.
אני צובע קוים בפרפר בכתום. הטוש האדום מחליק קצת החוצה מהרטיבות בכוס שלה, אני דוחף אותו חזרה, וחוזר לצבוע בכתום.
כשאני מסיים עם הכתום אני סוגר את הפקק, ודוחף גם אותו לכוס שלה יחד עם הטוש האדום. הפעם היא דוחפת את הכוס שלה כלפי הטושים כשאני מחדיר אותם, אבל עדיין, שני הטושים יחד לא כל כך עבים.
אני שולף את הטוש הירוק, ואחריו את הכחול ... ואחריו את הצהוב .
מטוש לטוש הפרפר צבעוני יותר, יפה יותר, והכוס שלה מלא יותר רטוב יותר.
היא מנסה להניע את האגן שלה, לדחוף את הכוס שלה כלפי מעלה, אלי. הרגליים שלה מקובעות, מוגבלות אז היא יכולה רק לעשות תנועות קטנות, מנסה להגדיל את המגע.
אני נותן סטירה לפנים הירך שלה, מסנן בשקט "לא לזוז", וחזר לצבוע את הפרפר.
בכל כמה שניות היד שלי נוגעת בטושים שתקועים בכוס שלה רטובים, יש שם כבר ארבעה טושים, ומדי פעם הם מחליקים החוצה.
אני תופס את ארבעתם ודוחף אותם פנימה, מוציא ממנה קולות.
כשאני מסיים עם הטוש הצהוב, אני דוחף גם אותו לתוך הכוס שלה, הטוש הצהוב כבר בקושי נכנס. עכשיו זה כבר חמישה טושים, הכוס שלה פעור מתוח ומלא בטושים, פקקים צבעוניים מבצבצים ממנו.
הפרפר הושלם.
הרגליים קשורות שוק לירך מתוחות לצדדים, קשורות למיטה. באמצע הכוס שלה פתוח מלא בחמישה טושים צבעוניים שמבצבצים ממנו. ומעליו הפרפר צבעוני ויפה, מקשט את הכוס שלה, המראה מדהים !
אני מסתכל על היצירה ומשהו חסר לי ...
אני לוקח שוב את הטוש השחור, וחותם ליד הפרפר Tusbar .
אני סוגר את הפקק ומסתכל על הכוס שלה, נראה שאין כבר מקום לטוש השחור בכוס שלה.
אז אני דוחף אותו לחור של התחת שלה.
אני לוקח צעד אחורה, ומתבונן בדבר המהמם הזה מולי .
כן !
אני אוהב פרפרים !!
"אתה אוהב פרפרים ? " היא שואלת
אני קושר את שתי הרגליים, שוק לירך.
קושר אותן למיטה אחת לכל צד, מפושקות, מתוחות, פתוחות, ונשכב בין הרגליים שלה על הבטן.
הכוס החלק שלה מולי, אני מחייך כמו ילד קטן.
אני מוציא את חבילת הטושים הצבעוניים שלי, ושולף את השחור .
אני מצייר בעדינות את קווי המתאר של הפרפר, בדיוק מעל לכוס שלה, על העור החלק.
היא קופצת מעט במגע הראשוני של הטוש בעור, אבל מיד נרגעת, מקבלת את הטוש המטייל עליה, הקווים שנוצרים עליה.
שפתי הכוס שלה סנטימטרים בודדים ממני, השפתיים הפנימיות מקופלות בתוך עצמן מציצות. אני מצייר והיד שלי מרפרפת מדי פעם על השפתיים שלה, מרעידה אותה.
וכשהמסגרת של הפרפר מושלמת, אני מתחיל לצייר עליו קוים, ודוגמאות, ועיגולים.
אני יכול כבר ממש לחוש את החום שנובע מהכוס שלה, לראות את הרטיבות.
אני מתרחק טיפונת ומסתכל ביצירה, הפרפר ממש יפה מעל הכוס הלוהט שלה.
אני מחזיר את הטוש השחור לחבילה, שולף את הטוש האדום, ומתחיל לצבוע את הפרפר.
כשאני מסיים עם האדום, הכוס שלה רועד מעט מציפייה, מצורך, בגלל המגע המרפרף וההתעסקות בפרפר .
אני סוגר את הטוש האדום, אבל במקום להחזיר אותו לחבילה, אני מפשק את שפתי הכוס שלה, ודוחף אותו לתוכה, עד החצי בערך.
היא נאנקת מהמגע, אבל ברור שהטוש דק מדי כדי שהיא באמת תרגיש אותו. אני שולף את הטוש הכתום.
אני צובע קוים בפרפר בכתום. הטוש האדום מחליק קצת החוצה מהרטיבות בכוס שלה, אני דוחף אותו חזרה, וחוזר לצבוע בכתום.
כשאני מסיים עם הכתום אני סוגר את הפקק, ודוחף גם אותו לכוס שלה יחד עם הטוש האדום. הפעם היא דוחפת את הכוס שלה כלפי הטושים כשאני מחדיר אותם, אבל עדיין, שני הטושים יחד לא כל כך עבים.
אני שולף את הטוש הירוק, ואחריו את הכחול ... ואחריו את הצהוב .
מטוש לטוש הפרפר צבעוני יותר, יפה יותר, והכוס שלה מלא יותר רטוב יותר.
היא מנסה להניע את האגן שלה, לדחוף את הכוס שלה כלפי מעלה, אלי. הרגליים שלה מקובעות, מוגבלות אז היא יכולה רק לעשות תנועות קטנות, מנסה להגדיל את המגע.
אני נותן סטירה לפנים הירך שלה, מסנן בשקט "לא לזוז", וחזר לצבוע את הפרפר.
בכל כמה שניות היד שלי נוגעת בטושים שתקועים בכוס שלה רטובים, יש שם כבר ארבעה טושים, ומדי פעם הם מחליקים החוצה.
אני תופס את ארבעתם ודוחף אותם פנימה, מוציא ממנה קולות.
כשאני מסיים עם הטוש הצהוב, אני דוחף גם אותו לתוך הכוס שלה, הטוש הצהוב כבר בקושי נכנס. עכשיו זה כבר חמישה טושים, הכוס שלה פעור מתוח ומלא בטושים, פקקים צבעוניים מבצבצים ממנו.
הפרפר הושלם.
הרגליים קשורות שוק לירך מתוחות לצדדים, קשורות למיטה. באמצע הכוס שלה פתוח מלא בחמישה טושים צבעוניים שמבצבצים ממנו. ומעליו הפרפר צבעוני ויפה, מקשט את הכוס שלה, המראה מדהים !
אני מסתכל על היצירה ומשהו חסר לי ...
אני לוקח שוב את הטוש השחור, וחותם ליד הפרפר Tusbar .
אני סוגר את הפקק ומסתכל על הכוס שלה, נראה שאין כבר מקום לטוש השחור בכוס שלה.
אז אני דוחף אותו לחור של התחת שלה.
אני לוקח צעד אחורה, ומתבונן בדבר המהמם הזה מולי .
כן !
אני אוהב פרפרים !!
