כן אני קוראת.
"רגשות גורמים לאנשים אומללות. רגשות מונעים מאנשים לעשות דברים שהם רוצים, או אפילו צריכים (כמו לאכול במידה טובה) מה שמזיק לבריאות." זה מה שאתה כתבת באחת ההודעות למעלה, אחת ההודעות שממנה הגענו עד הלום. גם אם נצא מנקודת ההנחה (שלך) שכאב הוא לא רגש, אתה לא יכול להפריד כאב מההשלכות שלו, הרי ידוע לך שכשבנאדם מרגיש (אוי...) כאב הוא מתחיל להרגיש עוד כל מיני דברים ולפתח את המצב בו הוא נמצא. והינה, אפילו אתה כתבת שהרגשות משפיעים על מצב הבריאות, במקרה הזה רגשות שליליים משפיעים בצורה שלילית על הבריאות (והרי בריאות לא טובה משמע גם כאבים), ז"א שאתה מודע שהמצב הוא לא רק "רגשות" אלא יש גם השלכות גופניות. ועכשיו, אני מצהירה שכשאדם חולה הוא מרגיש מבחינה נפשית <ז"א רגשית> רע! כאב גורם לך להרגיש חרא, על הפנים, בקנטים! לכאב יש השלכות רגשיות וזה כן משנה. עכשיו נחזור לשאלה הראשונה שלך- כדיי שמשהו בכלל יועיל לי, אני צריכה מטרות! אז ברור שאם המטרה שלי היא לחיות חיים בריאים, אני לא ארצה לסבול מבחינה פיזית ונפשית. אבל, תחשוב על זה, מי בד"כ מתחיל לחיות חיים בריאים? לא "סתם" אנשים... אלא אנשים שיש להם "בעיה" בריאותית כלשהי, למשל אנשים שאוכלים יותר מדיי או אנשים עם מחלות קשות... הרי חולי מוביל למאין "התפקחות", הרבה אנשים שהיו חולים במחלה קריטית (כמו סרטן) מעידים שהם החליטו הרבה החלטות לשיפור איכות חייהם ולשיפור הייחס שלהם לחיים. קראתי כל מיני מאמרים על מחלות וההשפעות הפסיכולוגיות שלהם- יש הרבה אנשים, שיש להם איידס והם מאושרים ברמה היסטרית, הם מתארים מין לידה מחדש לעולם מלא אפשרויות ועולם כ"כ יפה... וכל יום שקמים בבוקר כ"כ שמחים ומצפים ליום שיבוא. פה אתה רואה שהסבל הגופני הביא תועלת לאנשים. יש עוד הרבה דוגמאות למשל מספרים על אחד החסידים (מה שזה לא יהיה) של בודהא, שכשבודהא מת הוא בכה במשך לילה שלם (לא על בודהא אלא על עצמו) ובבוקר הגיע להארה. פה גם המוסר השכל שהסבל עזר לו. סבל זה דבר שיגרום לך לרצות להתגבר עליו להגיע למקומות שרק בעזרת הדחיפה הזאת (הרצון להתגבר על הסבל) אתה תוכל להגיע אליהם.