buffySpirit
New member
אתגר פיקים חדש
אתגרי פיקים, זה דבר מאד נהוג ומקובל לעשות. הרעיון הוא לתת אתגר, משהוא שיגרום למשתתפים להתקשות טיפה, שיגרום להם לכתוב דברים שעדיין לא התנסו בהם. אתגרי פיקים יכולים להיות מאד מעניינים. כיף לראות איך התגברתה על אתגר כלשהוא, או איך הצלחתה לעקוף קושי מסויים. יש המון סוגי אתגרים, ותמיד אפשר להמציא משהוא חדש. דוגמאות: תכתבו פיק שמופיעות בו המילים: עטלף, גשם, מעיל, ים, צופר, ואקליפטוס. תכתבו פיק שמדובר בו על מצעי מיטה תכתבו פיק שקשור לרהיטים (כיסא, שולחן) פיק, שהבא אחריו, ידבר על משהוא גדול (הראשון על בית, השני – רחוב, השלישי – שכונה, עיר, ארץ וכו' וכו') (היה בברונז). הפעם האתגר פשוט – לכתוב פיק באורך 200 עד 300 מילה, שימשיך את הפיק הקודם (אני כותב, פלוני ממשיך אותי, אלמוני ממשיך את פלוני וכו'...). למען הסדר הטוב נקבע כמה כללים: לכל אחד מותר לכתוב. כדי שלא יווצר מצב ש2 אנשים או יותר יכתבו המשך לפיק מסויים – כשמישהוא רואה פיק שהוא בטוח שרוצה להמשיך אותו, הוא יכתוב הודעה "אני ממשיך" (או משהוא בסגנון), בתגובה לפיק האחרון שפורסם בשרשור. בתנאי, כמובן, שלא הקדימו אותו וכתבו לפניו. אחרי שכתב את ההודעה, יתפנה לכתוב את הפיק, ואז יעלה אותו. מותר לוותר. זאת אומרת שאם מישהוא רצה להמשיך פיק מסויים, כתב הודעה, התחיל לכתוב והתחרט – יכול להגיב לעצמו ולכתוב "התחרטתי" או משהוא. אסור לקבוע "תורות". משמע – אם מישהוא כותב "אני ממשיך" כתגובה לפיק מסויים – אסור לכתוב "אני אחריו", מכיוון שעדיין לא קרא את הפיק (או יותר נכון – הפיק עדיין לא נכתב, והוא לא יודע לאן יתפתח). אם מישהוא רוצה לכתוב, אבל לא מצא פיק שהוא רוצה להמשיך, או אם מצא, אבל הקדימו אותו – לא צריך לדאוג, יהיו עוד אתגרים. כדי שכולם יוכלו להשתתף – לא רצוי להכניס לפיק דברים שיפים כגון ספאפיות וקרוסיות (אפילו לפיק הזה התאפקתי שלא להכניס דברים קרוסים. למרות שנראה שלפיק כזה אי אפשר, גם אם רוצים, להכניס שיפ – אפשר. תאמינו לי. פעם הכנסתי רמז לווילד הורסס בפיק על דון). למרות שהרוב פליימים, ולשאר איו בעיה עם זה – עדיף שגם את השיפ הזה לא להכניס, מחשש שאחרים לא אוהבים את טארה ווילו ביחד, וירצו להשתתף באתגר. אם כתבתם פיק באורך 190 או 320 מילים – אף אחד לא יסקול אתכם. אפשר, ומאד רצוי, לכתוב הערות, ביקורת בונה, או כל פידבק אחר, על כל פיק. אסור לכתוב כל דבר שקשור לעונה 4 של אנג'ל והלאה. למרות שחלק מהפרקים שודרו בערוץ 3 – אנשים נוטים לטעות ולכתוב דברים שזוכרים שקרו בפרק ששודר, למרות שקרו בפרקים הנחשבים ספוילרים. כדי שלא יווצר מצב, שהאתגר הופך לטלנובלאי, או שלא יהיה מה לכתוב, או שימשיכו אותו למרות שנהפך שחוק – האתגר מכוון להסתיים בפיק החמישי. משמע – נשארו עוד 3 פיקים, ופיק סיום (לא לדאוג – יהיו עוד אתגרים. אתם גם מוזמנים לתת אתגרים בעצמכם). השבוע, יהיה לי קצת בעיה להיכנס למחשב, אז תנסו להיצמד לחוקים. והנה הפיק הראשון לאתגר: אמת. (294 מילה) באפי הסתכלה עליה במבט כה תמים באותו הרגע, למרות שאפילו לא הייתה מולה, למרות שעיניה לא ראו את דמותה. אבל היא דמיינה אותה. היא ניזכרה כשהיו ילדות קטנות, דוחפות אחת את השניה בנדנדות, מסרקות את שיערן ושיער הבובות שהוריהם קנו להן. באפי אז הייתה בגיל 10. "אבא, באפי משכה לי בשיער", ניזכרה. "לא, אני לא. זה היה בטעות", ואז התחילה מריבה. באפי הייתה עושה הכל כדי לחזור עכשיו לימים ההם, כשהאמת עוד לא התגלתה. "האמת תמיד כואבת", חשבה לעצמה, ולא רצתה להיות עוד בחיק האמת. היא לא ידעה מה תוכל לעשות עכשיו – "לספר לה או לא? לגלות בכלל למישהוא? אולי לג'יילס? היא רק ילדה קטנה...". לרגע, באפי ניסתה לדמיין את חייה בלא דון. אבל רק לרגע. באפי התנערה, ונישבעה לא לחשוב יותר מחשבות זדוניות ורעות כאלה, אך ללא הצלחה. המחשבות לא הפסיקו לחדור לראשה הפצוע והכואב, כאילו ניסו לפלח אותו ולהשקיעו במרמור וחוסר-אונים. היא לא רצתה לחשוב כאלה מחשבות – אבל לאלו, לא היה אכפת. הם המשיכו לפלס את דרכם עד השתלטות מוחלטת. "ככה זה, אה? את תמיד חושבת מה שאת הכי פחות רוצה לחשוב". ואז הבינה – לא משנה כמה תנסה לברוח מהמחשבות האלה, או ממה שהרגע נתגלה לה – זה ימשיך לרדוף אותה. באפי התעשתה, ראשה התנקה, ואז התחילה לחשוב מה לעשות. אבל הפעם, שלא כמו בפעמים אחרות, לא הצליחה להגיע לשום פיתרון. דמעות החלו זולגות במורד עיניה, שוטפות את הדם שכבר הספיק להתקשות. אבל דמעות שורפות הכל – דם, עיניים, פנים... דמעות של חוסר יכולת מייאשות את הפנים והעניים מלהביע כל הבעה חוץ מהבעת מוות. הדם והפצעים, גם הם מרימים ידיים למול דמעות שכאלה. גם באפי רצתה להרים ידיים, אבל ידעה שאסור לה, שהיא לא יכולה. מישהי צריכה את עזרתה. מישהיא, שעד לפני מספר דקות – הייתה אחותה. "אני לא רוצה את האמת יותר", צעקה. אך הנזיר כבר לא היה בחיים, ולא יכל לשמוע את כאבה.
אתגרי פיקים, זה דבר מאד נהוג ומקובל לעשות. הרעיון הוא לתת אתגר, משהוא שיגרום למשתתפים להתקשות טיפה, שיגרום להם לכתוב דברים שעדיין לא התנסו בהם. אתגרי פיקים יכולים להיות מאד מעניינים. כיף לראות איך התגברתה על אתגר כלשהוא, או איך הצלחתה לעקוף קושי מסויים. יש המון סוגי אתגרים, ותמיד אפשר להמציא משהוא חדש. דוגמאות: תכתבו פיק שמופיעות בו המילים: עטלף, גשם, מעיל, ים, צופר, ואקליפטוס. תכתבו פיק שמדובר בו על מצעי מיטה תכתבו פיק שקשור לרהיטים (כיסא, שולחן) פיק, שהבא אחריו, ידבר על משהוא גדול (הראשון על בית, השני – רחוב, השלישי – שכונה, עיר, ארץ וכו' וכו') (היה בברונז). הפעם האתגר פשוט – לכתוב פיק באורך 200 עד 300 מילה, שימשיך את הפיק הקודם (אני כותב, פלוני ממשיך אותי, אלמוני ממשיך את פלוני וכו'...). למען הסדר הטוב נקבע כמה כללים: לכל אחד מותר לכתוב. כדי שלא יווצר מצב ש2 אנשים או יותר יכתבו המשך לפיק מסויים – כשמישהוא רואה פיק שהוא בטוח שרוצה להמשיך אותו, הוא יכתוב הודעה "אני ממשיך" (או משהוא בסגנון), בתגובה לפיק האחרון שפורסם בשרשור. בתנאי, כמובן, שלא הקדימו אותו וכתבו לפניו. אחרי שכתב את ההודעה, יתפנה לכתוב את הפיק, ואז יעלה אותו. מותר לוותר. זאת אומרת שאם מישהוא רצה להמשיך פיק מסויים, כתב הודעה, התחיל לכתוב והתחרט – יכול להגיב לעצמו ולכתוב "התחרטתי" או משהוא. אסור לקבוע "תורות". משמע – אם מישהוא כותב "אני ממשיך" כתגובה לפיק מסויים – אסור לכתוב "אני אחריו", מכיוון שעדיין לא קרא את הפיק (או יותר נכון – הפיק עדיין לא נכתב, והוא לא יודע לאן יתפתח). אם מישהוא רוצה לכתוב, אבל לא מצא פיק שהוא רוצה להמשיך, או אם מצא, אבל הקדימו אותו – לא צריך לדאוג, יהיו עוד אתגרים. כדי שכולם יוכלו להשתתף – לא רצוי להכניס לפיק דברים שיפים כגון ספאפיות וקרוסיות (אפילו לפיק הזה התאפקתי שלא להכניס דברים קרוסים. למרות שנראה שלפיק כזה אי אפשר, גם אם רוצים, להכניס שיפ – אפשר. תאמינו לי. פעם הכנסתי רמז לווילד הורסס בפיק על דון). למרות שהרוב פליימים, ולשאר איו בעיה עם זה – עדיף שגם את השיפ הזה לא להכניס, מחשש שאחרים לא אוהבים את טארה ווילו ביחד, וירצו להשתתף באתגר. אם כתבתם פיק באורך 190 או 320 מילים – אף אחד לא יסקול אתכם. אפשר, ומאד רצוי, לכתוב הערות, ביקורת בונה, או כל פידבק אחר, על כל פיק. אסור לכתוב כל דבר שקשור לעונה 4 של אנג'ל והלאה. למרות שחלק מהפרקים שודרו בערוץ 3 – אנשים נוטים לטעות ולכתוב דברים שזוכרים שקרו בפרק ששודר, למרות שקרו בפרקים הנחשבים ספוילרים. כדי שלא יווצר מצב, שהאתגר הופך לטלנובלאי, או שלא יהיה מה לכתוב, או שימשיכו אותו למרות שנהפך שחוק – האתגר מכוון להסתיים בפיק החמישי. משמע – נשארו עוד 3 פיקים, ופיק סיום (לא לדאוג – יהיו עוד אתגרים. אתם גם מוזמנים לתת אתגרים בעצמכם). השבוע, יהיה לי קצת בעיה להיכנס למחשב, אז תנסו להיצמד לחוקים. והנה הפיק הראשון לאתגר: אמת. (294 מילה) באפי הסתכלה עליה במבט כה תמים באותו הרגע, למרות שאפילו לא הייתה מולה, למרות שעיניה לא ראו את דמותה. אבל היא דמיינה אותה. היא ניזכרה כשהיו ילדות קטנות, דוחפות אחת את השניה בנדנדות, מסרקות את שיערן ושיער הבובות שהוריהם קנו להן. באפי אז הייתה בגיל 10. "אבא, באפי משכה לי בשיער", ניזכרה. "לא, אני לא. זה היה בטעות", ואז התחילה מריבה. באפי הייתה עושה הכל כדי לחזור עכשיו לימים ההם, כשהאמת עוד לא התגלתה. "האמת תמיד כואבת", חשבה לעצמה, ולא רצתה להיות עוד בחיק האמת. היא לא ידעה מה תוכל לעשות עכשיו – "לספר לה או לא? לגלות בכלל למישהוא? אולי לג'יילס? היא רק ילדה קטנה...". לרגע, באפי ניסתה לדמיין את חייה בלא דון. אבל רק לרגע. באפי התנערה, ונישבעה לא לחשוב יותר מחשבות זדוניות ורעות כאלה, אך ללא הצלחה. המחשבות לא הפסיקו לחדור לראשה הפצוע והכואב, כאילו ניסו לפלח אותו ולהשקיעו במרמור וחוסר-אונים. היא לא רצתה לחשוב כאלה מחשבות – אבל לאלו, לא היה אכפת. הם המשיכו לפלס את דרכם עד השתלטות מוחלטת. "ככה זה, אה? את תמיד חושבת מה שאת הכי פחות רוצה לחשוב". ואז הבינה – לא משנה כמה תנסה לברוח מהמחשבות האלה, או ממה שהרגע נתגלה לה – זה ימשיך לרדוף אותה. באפי התעשתה, ראשה התנקה, ואז התחילה לחשוב מה לעשות. אבל הפעם, שלא כמו בפעמים אחרות, לא הצליחה להגיע לשום פיתרון. דמעות החלו זולגות במורד עיניה, שוטפות את הדם שכבר הספיק להתקשות. אבל דמעות שורפות הכל – דם, עיניים, פנים... דמעות של חוסר יכולת מייאשות את הפנים והעניים מלהביע כל הבעה חוץ מהבעת מוות. הדם והפצעים, גם הם מרימים ידיים למול דמעות שכאלה. גם באפי רצתה להרים ידיים, אבל ידעה שאסור לה, שהיא לא יכולה. מישהי צריכה את עזרתה. מישהיא, שעד לפני מספר דקות – הייתה אחותה. "אני לא רוצה את האמת יותר", צעקה. אך הנזיר כבר לא היה בחיים, ולא יכל לשמוע את כאבה.