אתגר השילוב:/)

kagome10

New member
בממוצע, נ"טים אכן משתתפים יותר

אבל יש מספיק נ"טים של אמשתתפים בשיעור, והמורים מעירים להם. רק שלהורים שלהם ברור שזה לא בעיה.
 

מרב געש

New member
האם להתנהגו איתו כמו כולם או לא....

כמו תמיד - תלוי.....
אם הוא מסוגל לשאת תגובה כמו שאר הילדים, וגם ללמוד ממנה אז כן.
אבל אם כדי שהוא יוכל להתמודד עם הדרישה הוא צריך תשומת לב אחרת, או תהליך הדרגתי יותר, או פתרונות שרוב הילדים לא נזקקים להם (גם אם יש תמיד עוד ילד אחד או שניים שכן) כמו לצאת לרוץ במגרש כדי להתווסת. בשביל זה המשלבת שם - לראות מתי הוא יכול ומתי לא, איזו תגובה מסייעת ואיזה היא כמו לטחון מיים.
 

dina199

New member
לדעתי תמיד צריך לזכור שהוא א"ס.

זה שהוא בכיתה רגילה לא הופך אותו לנ"ט. ואכן למורים בחינוך רגיל יש קושי בלחשוב 'מחוץ לקופסה'.
זה שמצפים ממנו 'להתנהג כמו כולם' לא אומר שהוא מסוגל 'להתנהג כמו כולם'. אם היה מסוגל , לא היה א"ס (המשפט הזה לא מיועד לך, אלא למורים
) . למשל לילד נ"ט אין הצפה , אז זה כבר דין אחר. לדעתי גם לילדים נ"טים בתנאים של כיתה גדולה בבית ספר רגיל קשה 'להתנהג כמו כולם' (כשהכוונה התנהגות 'תקינה' לפי דרישות מבוגרים) . רק שאף אחד לא מחזיק אותם תחת זכוכית מגדלת.
העונשים לא חייבים להיות 'נוראיים'
. אבל גם צריך לזכור שלא"ס יכולה להגיד הרגשה שמשהו נורא, כשלנ"ט בכלל אין מושג שיש משהו נורא במשהו. אז אם ההוצאה מהכיתה זה כדי לפרוק לחצים, אין בזה עונש. זו למעשה התחשבות . ולמשל כמה ילדים נ"טים מהכיתה היו רוצים לצאת לריצה ?
.

ולגבי דיבורים, הצבעות, השתתפויות - אפילו השרשור הזה הצליח לבלבל אותי , אז איך ילד א"ס יכו להבין את כל הדקויות יום יום בכיתה ? פעם הוא מדבר יותר מדי, פעם הוא לא משתתף מספיק , פעם לא נותנים לא לדבר כי לא הצביע , פעם לא נותנים כי הצביע אבל 'הוא אחד מבין רבים'). אלה אכן קשיי תקשורת , אבל אם הוא כל היום יהיה עסוק בניתוח מה 'תקין' באותו רגע (ועל פי רוב בטוח שלא ינחש נכון ילא יוצף ו/וא יצא מהריכוז) - לא יהיה לא זמן בכל ללמוד את מה שאמורי ללמוד אותו שיעור.

ולגבי 'לא משתתף מספיק' - זו מנטרה שהורים שלי שמעו וכשאני למדתי , ואני שמעתי כשהילדים שלי למדו .
ועדיין כולנו יצאנו מספיק משכילים
.
 

מרב געש

New member
כמה דברים - חלק מאוד רלוונטים לכל ילד

א. שאומרים לילד מה לא לעשות - צריך גם לתת לו חלופות. למשל, אם לילד שלנו מאוד קשה להתאפק כשיש לו משהו להגיד, צריך לעזור לו להתאפק, ויש כל מני שיטות - להגיד לו לרשום בכתב את מה שהוא רוצה להגיד. לבקש מהמורה שתסמן לו בראש שהיא ראתה אותו ותתפנה אליו אחכ, לבדוק כמה פעמים כבר דיבר השיעור - כאשר הוא יודע שאם דיבר כבר כמות מסויימת סביר להניח לא יקבל שוב את רשות הדיבור - בהכנה מוקדמת כמובן. המורה מצידה צריכה לא להתייחס לאף ילד שמתפרץ - וכך ילדים ימעטו להתפרץ - כי אין תגובה להתפרצות.

ב. לגבי פטפטת - בשיעורים יש הרבה פעמים פטפטת, ויש כאן ענין של מינונים, לא כן ולא. גם חשוב לדעת אם הוא מפטפט עם עצמו, עם ילד או עם המשלבת - ואופני התגובה משתנים בהתאם. דיבור עצמי צריך להפנים לדיבור פנימי, אם הוא מפטפט עם ילד אחר - יופי ! זוהי התנהגות חברתית שהלואי והיתה לכל הילדים המשולבים, שהמורה יעיר לשנייהם. אם הוא מדבר עם המשלבת - זה יותר טריקי - כי היא הרבה פעמים מדברת איתו במהלך השיעור ואז צריך להבחין בין דיבור בנושאים מקובלים בשיעור - צורך בעזרה, או פטפוט שאין לו מקום באמצע השיעור.

ג. זה שהילד שלך מלווה במשלבת לא אומר שההתנהגות שלו צריכה להיות ללא רבב - אם הוא כמו שאת כותבת - בדרך כלל קשוב - זה מספיק טוב , לדעתי.

ד. חשוב לאפשר כן פרצות בהתנהגות ֿ, לא בתירוץ של אוטיזם אלא כי כולנו מתנהגים תמיד מושלם. מדוע הוא כן צריך ? נכון שיש ילדים שצריכים את העקביות המוקפדת כדי לא להתבלבל -אבל זה רק עבורם - לא כערך בפני עצמו - התנהגות מושלמת.

זאת דעתי.
 

asa112

New member
עונש נותנים כשבן אדם חצה קו אדום

אם ילד עושה משהו לא מקובל אז קודם כל מנסים להבין - למה, מה הקשיים, לעשות משהו כדי להקל על קשיים ורק אז אפשר לדרוש מהילד משהו.

אם ילד מדבר בכיתה לא בהצבעה, למשל, - צריך להבין למה - אולי הוא לא מבין על מה מדברים בכיתה ולא מסוגל לשבת שיעור שלם כך בשקט ?
אולי משהו מפריע לו, למשל רעש. אולי מורה לא משתפת אותו.
מבררים את הסיבה ועושים משהו כדי להקל.

אגב יש ילדים שצריך ללמד אותם להצביע ולהסביר, שבשיעור מצביעים , מחכים לסימן ממורה ורק אחרי זה מדברים.

בעיקרון, עונש - זה דבר אחרון, שצריך לחשוב עליו.
התגובה בדרך כלל - הסבר.
אם התנהגות כלשהי חוזרת על עצמה, חושבים מה גורם לילד להתנהג כך, איפה יש קשיים, איך עוזרים.
 
למעלה