אתגרו אותי
- פותח הנושא מוסיף4
- פורסם בתאריך
מישהו ראה את הכפפה שלי?
הוא בחן אותה, זה היה ברור. היה גם ברור שתיכשל, למרות שהקפידה על כל פרט בלבוש, וסבלה את כל העיניים שננעצו בה בדרך לפינת הרחוב המוסכמת. השאלה, כמו תמיד, הייתה על מה. על איזה סעיף שהמציא באותו רגע תצטרך להיענש. היא הרגישה את מבטו על עורה, בוחן את הפטמות המזדקרות, ואת הבטן שמתאמצת להשאר שטוחה גם כשהיתה צריכה לנשום. חום ידו האוחזת בשטר, קרוב כל כך לעורה, עשה בה שמות. מספיק שתתקרב עוד חצי צעד, והשטר שהחזיק יהפוך לשלה. הוא יצמיד אותו לירכה, ויחליק אותו אל מתחת לגרב הניילון. או למקום אחר. היא נרעדה. כל מי שהסתובב במקומות האלו ידע מה אפשר לקנות ב50, והיא היתה שווה יותר. הרבה יותר. שניהם ידעו את זה. אולי לא הייתה צריכה להסכים למשחק הזה בכלל. אולי. אם לא היה נפלא כל כך להכשל.
הוא בחן אותה, זה היה ברור. היה גם ברור שתיכשל, למרות שהקפידה על כל פרט בלבוש, וסבלה את כל העיניים שננעצו בה בדרך לפינת הרחוב המוסכמת. השאלה, כמו תמיד, הייתה על מה. על איזה סעיף שהמציא באותו רגע תצטרך להיענש. היא הרגישה את מבטו על עורה, בוחן את הפטמות המזדקרות, ואת הבטן שמתאמצת להשאר שטוחה גם כשהיתה צריכה לנשום. חום ידו האוחזת בשטר, קרוב כל כך לעורה, עשה בה שמות. מספיק שתתקרב עוד חצי צעד, והשטר שהחזיק יהפוך לשלה. הוא יצמיד אותו לירכה, ויחליק אותו אל מתחת לגרב הניילון. או למקום אחר. היא נרעדה. כל מי שהסתובב במקומות האלו ידע מה אפשר לקנות ב50, והיא היתה שווה יותר. הרבה יותר. שניהם ידעו את זה. אולי לא הייתה צריכה להסכים למשחק הזה בכלל. אולי. אם לא היה נפלא כל כך להכשל.
קחי
היא לא יכלה לחשוב על שום דבר אחר. כבר שבועיים שלא ראתה אותו, והדבר הראשון שראתה הבוקר היה ההודעה שלו. מאז כול הגוף שלה מחושמל, ולא היה מצב שתצליח לעבור את המבחן במתימטיקה כשהיא ככה.
סיוט. פשוט סיוט.
השאלות ריחפו מול העיניים שלה, וכל מה שראתה היה הזין שלו. כמה שהתגעגעה לריח החם והכבד שממלא אותה כשהוא מוריד את התחתונים. כמה שהתגעגעה לאיך שהעיניים שלו מפרפרות כשהיא מגמירה אותו. איך לעזאזל אפשר לחשוב על משהו כשהיא יודעת שהיום, אחרי הלימודים, תוכל שוב לגעת בו, להרגיש אותו.
מה דה-פאק מעניין אותה למה שווה איקס? היא נזכרה איך בשבת לפני שבועיים באה עם ההורים שלו לבקר אותו בבסיס, איך לקח אותה לאוהל ריק, וכשרק יריעת ברזנט מפרידה אותם מכל האורחים, דחף לה יד לתחתונים. היא הייתה חייבת לנשוך לו את הכתף כדי שלא ישמעו אותה, ולמדי ב' היה טעם מגעיל של שמן רובים, אבל לפני שהספיקה להחזיר לו, שמעה את אמא שלו שואלת אם מישהו ראה לאן נעלמו. מזל רק שהיה עליו נשק להסתיר כמה הזין שלו עמד.
היא הרגישה את המורה מתקרב, וניסתה לכתוב משהו, כל דבר. אולי תצייר את הגרף של הפונקציה. זה קל. שני קווים ישרים בשביל הצירים, ואז... לא משנה, המורה עבר.
מה זה הסעיף הזה? האם הפונקציה עולה או יורדת? ברור שיורדת. כלומר, היא, לא הפונקציה. שהפונקציה תעשה מה שבא לה.
איף. מאיפה הריח הזה עכשיו? בננה?! עכשיו הפוסטמה הזו מקלפת לה בננה? בדיוק מה שהייתה צריכה. משהו שיזכיר לה איך הזין שלו מתעקם למעלה בקשת וכל הוורידים שלו בולטים כאלה, והראש כולו נפוח, ומרוב חרמנות יוצאת לו טיפה כזו שקופה שאי אפשר לא ללקק, כי היא מלוחה כזו ושמנונית ורק עושה לה חשק לעוד.
היא עצמה עיניים, ויכלה להרגיש את החום של הזין על קצה הלשון שלה, את הטעם המלוח של הזיעה שלו, ואת הריח הקצת חמוץ וקצת מתוק של הביצים, כי אפילו להתקלח לא תיתן לו.
השפתיים שלה התייבשו. זה היה מצחיק, כי אלה שלמטה היו רטובות לגמרי. מוכנות בשבילו. הן יצטרכו לחכות, כי קודם יהיה תורן של השפתיים האלה, שליקקה עכשיו. הן ינשקו אותו לכל האורך, ואחר כך יעטפו רק את הכיפה, בשביל לענות אותו קצת לפני שתחליק אותן למטה ותעטוף בפה שלה את כל האורך, עד שכמעט תיחנק עליו ואז עוד קצת.
היא תלקק אותו עם השפיץ של הלשון, ישר ומסביב, לא תשאיר נקודה אחת שלא תכסה, ואז היא תתחיל למצוץ. הוא אהב כשהיא מוצצת, ותמיד יצאו לו קולות משונים כאלה, שרק גרמו לה לרצות לשמוע עוד. כשתתעייף מהמציצה, תלקק אותו שוב לכל האורך מלמעלה למטה ובחזרה. אולי אפילו את הביצים, אם דאג לגלח אותן כמו שהבטיח. וכשתרגיש אותו מתקשה עוד יותר ומתנפח, תעטוף שוב רק את הראש, ועם הלשון תדגדג אותו בחץ הקטן של החיבור, עד שהפה שלה יתמלא בשפיך חם, ואם יהיה מר מדי, כמו שלפעמים קורה כשהרבה זמן לא גמר, תיתן לו לנזול ולטפטף מהפה שלה, ותחכה בסבלנות למנה הבאה בשביל לבלוע.
היא פקחה עיניים והסתכלה על השעון. אין מצב שעברו רק עשר דקות.
היא לא יכלה לחשוב על שום דבר אחר. כבר שבועיים שלא ראתה אותו, והדבר הראשון שראתה הבוקר היה ההודעה שלו. מאז כול הגוף שלה מחושמל, ולא היה מצב שתצליח לעבור את המבחן במתימטיקה כשהיא ככה.
סיוט. פשוט סיוט.
השאלות ריחפו מול העיניים שלה, וכל מה שראתה היה הזין שלו. כמה שהתגעגעה לריח החם והכבד שממלא אותה כשהוא מוריד את התחתונים. כמה שהתגעגעה לאיך שהעיניים שלו מפרפרות כשהיא מגמירה אותו. איך לעזאזל אפשר לחשוב על משהו כשהיא יודעת שהיום, אחרי הלימודים, תוכל שוב לגעת בו, להרגיש אותו.
מה דה-פאק מעניין אותה למה שווה איקס? היא נזכרה איך בשבת לפני שבועיים באה עם ההורים שלו לבקר אותו בבסיס, איך לקח אותה לאוהל ריק, וכשרק יריעת ברזנט מפרידה אותם מכל האורחים, דחף לה יד לתחתונים. היא הייתה חייבת לנשוך לו את הכתף כדי שלא ישמעו אותה, ולמדי ב' היה טעם מגעיל של שמן רובים, אבל לפני שהספיקה להחזיר לו, שמעה את אמא שלו שואלת אם מישהו ראה לאן נעלמו. מזל רק שהיה עליו נשק להסתיר כמה הזין שלו עמד.
היא הרגישה את המורה מתקרב, וניסתה לכתוב משהו, כל דבר. אולי תצייר את הגרף של הפונקציה. זה קל. שני קווים ישרים בשביל הצירים, ואז... לא משנה, המורה עבר.
מה זה הסעיף הזה? האם הפונקציה עולה או יורדת? ברור שיורדת. כלומר, היא, לא הפונקציה. שהפונקציה תעשה מה שבא לה.
איף. מאיפה הריח הזה עכשיו? בננה?! עכשיו הפוסטמה הזו מקלפת לה בננה? בדיוק מה שהייתה צריכה. משהו שיזכיר לה איך הזין שלו מתעקם למעלה בקשת וכל הוורידים שלו בולטים כאלה, והראש כולו נפוח, ומרוב חרמנות יוצאת לו טיפה כזו שקופה שאי אפשר לא ללקק, כי היא מלוחה כזו ושמנונית ורק עושה לה חשק לעוד.
היא עצמה עיניים, ויכלה להרגיש את החום של הזין על קצה הלשון שלה, את הטעם המלוח של הזיעה שלו, ואת הריח הקצת חמוץ וקצת מתוק של הביצים, כי אפילו להתקלח לא תיתן לו.
השפתיים שלה התייבשו. זה היה מצחיק, כי אלה שלמטה היו רטובות לגמרי. מוכנות בשבילו. הן יצטרכו לחכות, כי קודם יהיה תורן של השפתיים האלה, שליקקה עכשיו. הן ינשקו אותו לכל האורך, ואחר כך יעטפו רק את הכיפה, בשביל לענות אותו קצת לפני שתחליק אותן למטה ותעטוף בפה שלה את כל האורך, עד שכמעט תיחנק עליו ואז עוד קצת.
היא תלקק אותו עם השפיץ של הלשון, ישר ומסביב, לא תשאיר נקודה אחת שלא תכסה, ואז היא תתחיל למצוץ. הוא אהב כשהיא מוצצת, ותמיד יצאו לו קולות משונים כאלה, שרק גרמו לה לרצות לשמוע עוד. כשתתעייף מהמציצה, תלקק אותו שוב לכל האורך מלמעלה למטה ובחזרה. אולי אפילו את הביצים, אם דאג לגלח אותן כמו שהבטיח. וכשתרגיש אותו מתקשה עוד יותר ומתנפח, תעטוף שוב רק את הראש, ועם הלשון תדגדג אותו בחץ הקטן של החיבור, עד שהפה שלה יתמלא בשפיך חם, ואם יהיה מר מדי, כמו שלפעמים קורה כשהרבה זמן לא גמר, תיתן לו לנזול ולטפטף מהפה שלה, ותחכה בסבלנות למנה הבאה בשביל לבלוע.
היא פקחה עיניים והסתכלה על השעון. אין מצב שעברו רק עשר דקות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.