אשת חיל מי ימצא?

[שרונהה]

אשת חיל מי ימצא?

אמרוקאי נתן רעיון נהדר כנושא לדיון. בדבריו שאל: "איך זה שכולנו מהללים, משבחים ומקלסים את התרבות המרוקאית בלי לציין כמה היא נסמכת על שִעבּוּדה של האישה???" כיצד נתפשת האישה בתרבות המרוקאית?

 

[אלמרה]

איזה תזמון!!!

רק אתמול אמרה לי אישה אחת (עקרבית אפילו) שזה נורא וממש לא בסדר שהאישה המרוקאית למדה שהיא תימדד בסופו של דבר ברמת הנקיון של ביתה. כך שיעבדו את הילדות מגיל צעיר לעבודות הבית ולמי שרצתה ללמוד למשל יצא שם רע... לעולם אזכור בפליאה שלא הצלחתי בילדותי להבין מדוע סבתי לא יודעת לקרוא בספר התפילה ולכן רק מתפללת כל בוקר עם יד המזוזה "כי לא למדה בבית ספר". לא ללמוד בבית ספר נשמע לי אז כדבר הנורא ביותר שאפשר לעולל לילדים. לימים עת בגרה, מיהרו הוריה ו"חטבוהה" כדי שתתחיל בסדרת יצורם של שנים עשר ילדיה. מה הפלא שבעת היותה בת גילי כיום היא כבר נראתה כמו בצילום המצ"ב? מה הפלא שבכל בוקר (לאחר שהות ליד המזוזה) היא החלה מחדש באותן פעילויות שגרתיות של קניות ובישולים, האכלה ונקיונות וחוזר חלילה? למרבה השמחה אני מוצא בכתובים כמה הבהקים של אור כמו סיפורה של פרחא בת יוסף וזה עושה לי חשק עז לדעת עוד. כשנפטרה סבתי ואמרו אחריה "אשת חיל מי ימצא" רק אז שקעו המילים במוחי ומאז אני בחיפוש אחרי אשת החיל - אבל לא המנקה ומבשלת כמו שסבתי היתה.

 

[אמרוקאי]

לפני שאני פותח פה...

הרשי לי להזכיר את היוצא(ת) מן הכלל והיא המלכה כהינא דהייה שלפי הסיפור שאני מכיר היתה מלכה בֶּרבֶּרִית שהתגיירה, ושלחמה בערבים במאה השמינית לספירה בראשות שבטים ברברים בצפון אפריקה ובהצלחה במשך כמה שנים עד שחוסלה. עבודה מאוד רצינית בנושא אפשר לקרוא כאן. זה אמנם באנגלית, אבל זה החומר הכי רציני ומעמיק שאפשר למצוא בנושא.

 

[אמרוקאי]

במחשבה שניה, זה לא מקרה

שהיא היתה בֶּרבֶּרִית ולא ערביה... (מכירים איזשהו תקדים בהסטוריה בו אישה ערביה הנהיגה עם ערבי כלשהו?)

 

[אלמרה]

סוהא ערפאת, מה לא?

 

[אמרוקאי]

כככככככככ.... (כמו שהמרוקאים עושים)

שים לב: הכ' לא דגושה.

 

[חן האחת1]

ממש כך..השיעבוד של האישה..

אימי ז"ל תמיד צחקה כשהתבגרנו ואני תמיד עקצתי כשאמרתי המרוקאים רוכשים לילדתם שמגיעה לכיתה א' סמרטוט ודלי יחד עם הילקוט.........וזה ממש ככה. אני כבר בכיתה א' התחלקתי עם אחיותי בנקיונות שווה בשווה והיא לא ויתרה לי על אף פינה. אבלללללללל..אין כמוה ז"ל.....אישה הכי הכי שלי..אמא שלי.

 

[ש מ י ם ל י]

חחחחחחחח כמה שאת צודקת חן..

אני כשהגעתי לכיתה א' אמא שלי לקחה בקבוק ז'אבל <אקונומיקה בשפה עממית> סחבה ודלי ואמרה: "כדאי מאוד שתכירי אותם כי מרגע זה הם החברים הטובים ביותר שלך.." כיום אנחנו צוחקות על זה אבל זה עצוב, עצוב מאוד אפילו.. מה שהפך אותי היום לחולת נקיון זה מה שהחדירו לי כשהייתי קטנה וזה לא אמור להיות כך!! פשוט לא!!

 

[אלי לוק]

השרלילה מרמאללה-מכיר אותה../images/Emo129.gif

הגברת היקרה הנ'ל עבדה אצל אמא שלה -רימונדה טאוויל המאדאם הגדולה מרמאללה במסגרת שירותי במילואים פשטנו לא פעם על בית הבושת הנ'ל ולא פעם יצאה אלינו סוהא השרלילה בשלל זעקות וקללות היום היא כבר אישה יקרה תרתי משמע ואנחנו איפה אנחנו? חיים כרגיל ממשכורת של שכירים והיא מחור אחד עשתה 100 מליון דולר בקיצור החיים שלנו .....לא מי יודע כמה

 

[ש מ י ם ל י]

פה קבור הכלב..הב..

 

[חן האחת1]

חחח לוק..תגיד.........

באיזה הקשר הכנסת את ההודעה לכאן?.......נבהלתי לרגע..אתה מבין..בסה"כ כתבתי על דלי וסמרטוט..הווילי........

 

[Taliy]

או איך היית מעליב אותם

אם הם היו שומעים אותך

. כהנא הרגה את המנהיג הערבי שניסה להיכנס ראשון לשטחים שלה. הם אגב מאוד מעריצים אותה, וטורחים לציין שהיא התגיירה. אגב הברברים נקראים באלגיר קבילים. אני לא יודעת אם אצלנו זה היה יוצא מן הכלל, אבל סבא שלי עזר לסבתא שלי מאוד, הוא היה עוזר לה לבשל (בשרים דגים...) עושה את כל העבודות השחורות, עושה לה סיגריות של רוטה לכאב ראש ואמבט לרגליים עם מי ורדים. כמובן שגם היא הייתה חלק מן העול, אבל הייתה ביניהם חלוקה שווה, והייתה לה מילה במה שקרה בבית, והכי חשוב הייתה לה חוכמת חיים. הרבה דברים שהיא נהגה לומר לאמא שלי, ואמא שלי, כמו כל בת (וגם אני בין החוטאות), ביטלה אחר כבוד, מתבררים ככל כך נכונים. היא מעולם לא התגאתה במוצאה (האבא שלה היה רב - אם אתה זוכר את השירשור ההוא

), מעולם לא התנשאה או התפנקה בגלל מעמדה. יש לי דודות שלמדו הנהלת חשבונות במרוקו, אחרות היו בעלות מקצוע עצמאיות, ואני לא מדברת על נשים צעירות, לצערי הן מבוגרות (וחלקן כבר לא איתנו

). אני אגב מאוד מעריצה את היכולת להשקיע את כל כולך במשפחה, הלוואי והיה לי את האומץ לקום ולעשות אותו הדבר, להעניק את כל כולי לרווחה העתידית של ילדי, לחינוכם הערכי והמוסרי, אבל (אבל גדול) לצערי, חונכתי למצות את עצמי גם בכיוונים אחרים, גידלו אותי כך שאם אין לי גירויים נוספים ביום אני אשתעמם רצח. חברה טובה שלי עשתה את הצעד הזה אחרי שסיימה את התואר ועבדה קצת בתעשייה (היא מהנדסת), והגבות שמרימים לה כל יום זה כבר מיטרד. אז ללה מירה שלי ידעה לקרוא כתב רש"י ולא ידעה לקרוא משהו אחר, אבל היא הייתה ועודנה מושא להערצה בעיני, היא אשת חיל . מי שהצליחה לגדל את 8 ילדיה, כמו שהיא הצליחה, תבורך.