אשתי מקללת...
...ואני אובד עצות. אשתי תמיד היתה עצבנית, ועם השנים (והילדים) המצב רק הדרדר. כיום אני חוטף ממנה קללות על בסיס יומיומי ולפני הילדים שלנו (בני 1 ו-5). דברים כמו "אפס, חרא, זבל". אם אני עונה, מגיעים מהר מאוד ל-"הלוואי שתמות" או "אני רוצה להתגרש" (במקרה הטוב). ניסיתי להתעלם, ניסיתי לענות, ניסיתי לנתק מגע, שום דבר לא עוזר. לדבר איתה על זה עוזר עוד פחות - תגובה טיפוסית שלה: "מפריע לך? אז תפסיק להיות חרא". האמת היא שאולי הייתי יכול להסתדר, איכשהו, אם זה לא היה מול הילדים. אני מאוד לא רוצה שזה מה שהם ילמדו, אבל לאשתי זה לא מזיז. חברים טובים שדברתי איתם אמרו לי שהם כבר מזמן היו עוזבים את הבית, אבל לי זה נראה מגוחך - אני לא רוצה לעזוב את אשתי, רק יחס סביר. מה לעשות?
...ואני אובד עצות. אשתי תמיד היתה עצבנית, ועם השנים (והילדים) המצב רק הדרדר. כיום אני חוטף ממנה קללות על בסיס יומיומי ולפני הילדים שלנו (בני 1 ו-5). דברים כמו "אפס, חרא, זבל". אם אני עונה, מגיעים מהר מאוד ל-"הלוואי שתמות" או "אני רוצה להתגרש" (במקרה הטוב). ניסיתי להתעלם, ניסיתי לענות, ניסיתי לנתק מגע, שום דבר לא עוזר. לדבר איתה על זה עוזר עוד פחות - תגובה טיפוסית שלה: "מפריע לך? אז תפסיק להיות חרא". האמת היא שאולי הייתי יכול להסתדר, איכשהו, אם זה לא היה מול הילדים. אני מאוד לא רוצה שזה מה שהם ילמדו, אבל לאשתי זה לא מזיז. חברים טובים שדברתי איתם אמרו לי שהם כבר מזמן היו עוזבים את הבית, אבל לי זה נראה מגוחך - אני לא רוצה לעזוב את אשתי, רק יחס סביר. מה לעשות?