אשתו של

[דנדוש31]

אשתו של

שלום רב בעלי נמצא כרגע בדיכאון עמוק שמלווה בהתקפות חרדה , מזה 3 חודשים לאחר מעבר דירה ועזיבת מקום עבודה ,זהו התקף שני שלו , היה לו כזה לפני 13 שנה (לפני שהכרתי אותו) והוא יצא ממנו. הוא טופל בהתחלה במס' תרופות (ציפרלקס+מירו+קסנקס+סרוקוול) בבית (בבית הוריו למעשה כי יש לנו ילדים קטנים בבית) , במשך חודשיים ולא נראה שיפור וכעת הוא מאושפז בבית חולים לאחר ניסיון אובדני והוחלף לו הטיפול לאפקסור +מירו , עוד מעט שבועיים של טיפול. בימים האחרונים יש לו התקפים של תוקפנות ואלימות מילולית (איומים ) אני לא יודעת אם זה מהתרופות או מהדכאון. נאמר לי על ידי הרופאה שהוא יצטרך להמשיך את הטיםול באפקסור אחרי שיצא מזה עוד 5 שנים , התרופה פוגעת בתפקוד המיני ואכן התפקוד המיני שלו נעלם כבר ב3 החודשים האחרונים (בעקבות כל התרופות) , האם זה ימשך ככה כל 5 השנים ? יש מה לעשות בנידון ? האם אתם יכולים להמליץ לי על קבוצת תמיכה לבני/בנות זוג במצבי , באזור הצפון ? מה אני עושה מבחינת כלכלית אם עד עכשיו הוא חתם אבטלה וכעת כשהוא מאושפז הוא לא חותם , ואני מגדלת לבד את שני ילדינו הקטנים וההוצאות/משכנתא וכו' ממשיכות לרדת (אני עובדת), מה ניתן לעשות? תודה מראש

 

[שירה35ג]

האלימות זה לא מהתרופות. חצי עולם לוקח את

התרופות הללו, ולא קורה כלום. גם דיכאון וחרדה לא קשורים לאלימות. כנראה שיש לו בעיה נוספת, שלא פירטת, או לא דיווחו לך עליה. במשך הזמן הוא לא יצטרך עוד את תרופות ההרגעה וישאר רק עם הציפרלקס. החיים ישובו למסלולם, והתפקוד המיני שלו יתאושש קצת. זה לא יהיה כמו לפני, אבל זה יתאושש. לגבי המצב הכלכלי- נראה לי שמדובר בנכות, אבדן יכולת עבודה וכו'. בררי בפורום "דיני עבודה". לגבי קבוצות תמיכה- בטוח שיש משהו בצפון. בררי בפורום "ייעוץ פסיכולוגי", הם בטח ידעו. אנסה למצא לינק ולהעביר אלייך. בהצלחה!

 

[מריוס זכריה]

תרופות הן בהחלט לא כל הסיפור

על החלק הכלכלי - ביטוח לאומי, אבטלה, נכות - אני לא מוסמך לענות. יש כנראה מה לעשות, נסי פורומים אחרים. לגבי האלימות והתרופות: זה לא נכון לומר "תרופות לא גורמות אלימות". תרופות פועלות באופן מאוד שונה על בני אדם שונים, אפילו בשינויי מינון קטן יש הבדלים גדולים! זה ממש לא מדע מדויק. אי אפשר להפריד ולומר "זה מהתרופות ולא ממנו", או "זה ממנו ולא מהתרופות". אבל העיקר בעיני הוא זה: לא בטוח שהו איצטרך חמש שנים את התרופה. למרות כל הפסיכיאטריה, חלק גדול מהעניין הו אטיפול נפשי. בטיפול טוב הוא יזקק לתרופה פחות זמן! אל תתיאשי, הוא יצא מזה פעםן אחת, והוא יכול לצאת שוב. שיעבור את השלב הקריטי, ישתחרר, ואז תדאגו לטיופל נפשי טוב. נסו יותר מאחד, אם הראשון לא מספיק טוב. יואצים מזה! מריוס

 

[דנדוש31]

קודם כל תודה על התמיכה והחיבוק

שאני מרגישה מין התגובות , תמיד ידעתי שבפורומים של תפוז אפשר למצוא בית חם כמו שהיה לי בשנים שבהם היינו בטיפולי הפריה בפורומים הרלוונטים. אני מרגישה שאני צריכה עוד קצת לפרט על המצב ולעדכן. בעלי לא פוטר מעבודתו הקודמת וגם אני לא , עזבנו כי פשוט עברנו דירה ממרכז הארץ לצפון, ואני מצאתי תוך חודשיים עבודה נפלאה ומעניינת במקצוע שלי , שאני אפילו מרוויחה בה יותר . למעשה ההדרדרות הכי קשה קרתה לבעלי כשהתחלתי לעבוד ובאתי הביתה אחרי הצהריים עם הילדים שהוצאתי מהגן ומצאתי אותו במצב קשה , הוא לא אכל , לא עשה כלום כל היום,הציק לכלבה האהובה שלנו שזה שבר אותי לגמרי, והילדים היו מבוהלים מאיך שהוא נראה. עובד חשובה נוספת זה שהוא נכה צהל והיתה לו השבוע ועדה והעלנו לו את הנכות ל100 ל 3 חודשים , רק שאין לי מושג מה זה אומר מבחינת קצבה , מתי נקבל וכמה , כי חמי מטפל בזה וקשה להבין ממנו משהו (טיפוס קשה). חוץ מזה יש לבעלי גם קרן השתלמות שנזילה מזה חודש , רק שהשחרור שלה דורש פרוצדורה של טפסים וטלפונים ופקסים ובעלי כרגע לא במצב לעשות את זה , יש לו מצבי רוח , ואיתי לא מוכנים לדבר בחברת הביטוח של קרן ההשתלמות אלא רק איתו , אז מה אני יכולה לעשות , כדי שאכל אני לטפל בנושא? האם העו"ס של המחלקה יכולה לעזור לי ? דבר נוסף שכרגע הוא בעייתי שבעלי נורא כועס עליי בגלל "שהלשנתי עליו " לרופאה שלו במחלקה על הטלפונים התוקפניים והמאיימים שהוא מתקשר אלי ומאשים שבגללי הוא "נענש" ומכריחים אותו ללבוש פיג'מה וביטלו לו את חופשת השבת ,והוא לא מבין כשאני אומרת לו שהרופאה צריכה לדעת הכל ואסור להסתיר דברים כי אחרת היא לא תטפל בו בצורה מתאימה, הוא מתקשר אליי כל הזמן בכעס ומאשים אותי בדברים , ואני לא מצליחה להסביר לא כלום הוא פשוט לא תופס מה זאני אומרת , מה לעשות? איך לדבר איתו ? איך להתמודד עם דברים שהוא אומר לי ? זה משפיע עליי מאוד קשה. הוא גם מפרש דברים לא נכון ורואה דברים בצורה מעוותת ומשבש את המציאות וזה מערער אותי לחלוטין. בבית החולים הטיפול משולב עם שיחות עם פסיכולוגית ,וגם הרופאה הפסיכיאטרית מאוד קשובה ומבינה. תודה על כל התמיכה אני אמשיך לעדכן.,

 

[czar]

ואו....אני אישית מלבד תמיכה וחיזוק

חושב שאת צריכה להתייעץ עם גורמים מוסמכים יותר או אם יש פורומים בתחום שמנוהלים עי אנשי מקצוע. אני חושב שעשית נכון ש"הלשנת" לרופא/ה" המטפל, יש לך אחריות לילדים, אליך ואליו ולדעתי זה בסדר גמור. תתמכי בו, הוא מסכן ותהיי חזקה, אם תרצי אותנו כאן לאוזן או להתייעץ, אל תחשבי פעמיים.

 

[אייבורי]

תשמעי

הסיפור שלך לא קל, אבל האיש בטיפול אצל רופאים לכן הכי נכון לאסוף את כל השאלות בנוגע לתרופות [התקפי זעם, מיניות וכדומה ולהתייעץ איתם] בנוגע לבעיות פרנסה, ראשית לברר מה קורה עם קצבת נכות הרי הוא מוגדר כרגע (גם אם זמנית) נכה ב100% תוכלי לעשות את זה במוסד לביטוח לאומי. זאת עומדת להיות תקופה לא קלה עבורך, חזקי ואמצי

 

[דנדוש31]

רע לי

קודם גילינו את הסיבה לכך שהוא הפך תוקפני ואלים , הוא הפסיק לקחת את התרופות , בכל פעם שהיה ניגש לעמדת האחיות הוא היה מכניס לפה את הכדורים ואז נכנס לשירותים ויורק , אבא שלו תפס אותו ומעכשיו משגיחים (אני מקווה ) . זה משהו שהוא עשה גם במשבר הקודם לפני 15 שנה כשהיה מאושפז וגם אז נתפס והתחיל לקבל כדורים מרוסקים. בינתיים פנו מבית החולים בעקבות כך שספרתי לרופאה על השיחות שלו התוקפניות והמאיימות , ללשכת הרווחה בעיר שאני גרה, והם יצרו איתי קשר היום והזמינו אותי לפגישה בערב . אני מרגישה מאוד רע , מנסה לתפקד בעבודה , הראש שלי מתפוצץ . אני פשוט לא מבינה איך הגעתי למצב כזה , היינו משפחה נורמלית , אני עובדת מדינה בעלי מהנדס הייטק מוערך , שני ילדים +כלבה , דירה יפה 2 מכוניות , משפחה למופת . והנה היום אני מגדלת לבד שני ילדים , חמתי מגדלת ארת הכלבה (שאני מתגעגעת אליה מאוד והיא חסרה לי ) בעלי בבית חולים , ועכשיו גם לשכת הרווחה בעיריה מעורבת . רע לי מאוד בעקבות המצב ואני מיואשת מאוד .