אשר יגורתי
BB KING בהופעה בברונקס... אחת החוויות המוסיקאליות (ולא רק, אגב) הקשות שחוויתי בחיי, וגם אחת המצערות עד דמעות.
המופע נערך באולם בלב שכונת ברונקס הניו-יורקית. המשימה להגיע ולצאת משם הייתה חוויה מפוקפקת כשלעצמה, במיוחד כשמדובר בשעות הערב המאוחרות... אבל אם המטרה הייתה מקדשת את האמצעים - דיינו. אלא שלא היא... המופע היה אמור להתחיל ב 20:00. ואכן ב 20:00 עלה לבמה קומיקאי שלא הכרתי ובזבז 45 דקות בהומור שרק החלק הניו-יורקי של הקהל הבין (והיו לא מעט תיירים באולם). אחרי שנפטרנו מהצרה הזאת, עלה לבמה חברי התזמורת שלו, שניגנו סווינגים מתישים במשך מחצית השעה. כשהועלה בי בי קינג על הבמה בשעה 21:15, הוא זכה לפרחים וסט צילומים מהקהל (ברור ומובן) ואחר כך התיישב על הכסא שלו, ניגן תו וחצי, והתחיל לשוחח עם הקהל כשלהקתו מנגנת ברקע... עוד שיר, שוב שני תווים ושיחה עם הקהל... ב The thrill is gone חשבנו שהפעם זה יהיה אחרת, אבל גם את הלהיט הענק הזה מסמס המלך בן ה 88... זה היה כל כך מביך וכל כך עצוב... בשעה 10 אמרנו לעצמנו שכדאי לצאת לשירותים להירגע... מהשירותים החלטנו לא לחזור לאולם, ובשכונה האפלולית והמפחידה הזאת הצלחנו איך שהוא למצוא תחבורה שתחזיר אותנו למלון במנהטן.. כשהיינו בשירותים ראינו עוד כמה אנשים יושבים על ספסלים במבואה... הרגישו לא נוח ללכת אבל הרגישו נבוכים להישאר...
כל כך חבל וכואב... sic transit gloria mundi אבל אני רחוק מלהגיד למלך הבלוז לפרוש... הוא כנראה יעלה על הבמה עד יומו האחרון (ויש המלעיזים ואומרים שזה כדי לשמור על רמת חיים סבירה בימי בלותו... מה שהופך את הסיפור לעצוב עוד יותר)
ובכל זאת, ראינו בברודווי את המחזמר Beautiful המספר בצבעי פלסטיק קלילים את סיפורה של קרול קינג (משחק ושירה מצויינת של רוב המשתתפים - ומאד נעים לזכור את הדרך שעברה הצעירה התוססת מברוקלין בדרכה אל התהילה) ובלאס וגאס ראינו עוד מחזמר, million dollar quartet שעסק בסיפור אולפני Sun בממפיס. ארבעה חברים מוכשרים ששיחקו, שרו וניגנו את הדמויות של אלוויס, ג'רי לי לואיס, קארל פרקינס וג'וני קאש, עם הסיפור האישי של הארבעה ושל סם פיליפס והאולפנים.
כך שבכל זאת קצת רוקנרול הרווחנו - גם אם הוא היה עשוי מפלסטיק, הוא היה מאכזב הרבה פחות מהדבר האמתי...
BB KING בהופעה בברונקס... אחת החוויות המוסיקאליות (ולא רק, אגב) הקשות שחוויתי בחיי, וגם אחת המצערות עד דמעות.
המופע נערך באולם בלב שכונת ברונקס הניו-יורקית. המשימה להגיע ולצאת משם הייתה חוויה מפוקפקת כשלעצמה, במיוחד כשמדובר בשעות הערב המאוחרות... אבל אם המטרה הייתה מקדשת את האמצעים - דיינו. אלא שלא היא... המופע היה אמור להתחיל ב 20:00. ואכן ב 20:00 עלה לבמה קומיקאי שלא הכרתי ובזבז 45 דקות בהומור שרק החלק הניו-יורקי של הקהל הבין (והיו לא מעט תיירים באולם). אחרי שנפטרנו מהצרה הזאת, עלה לבמה חברי התזמורת שלו, שניגנו סווינגים מתישים במשך מחצית השעה. כשהועלה בי בי קינג על הבמה בשעה 21:15, הוא זכה לפרחים וסט צילומים מהקהל (ברור ומובן) ואחר כך התיישב על הכסא שלו, ניגן תו וחצי, והתחיל לשוחח עם הקהל כשלהקתו מנגנת ברקע... עוד שיר, שוב שני תווים ושיחה עם הקהל... ב The thrill is gone חשבנו שהפעם זה יהיה אחרת, אבל גם את הלהיט הענק הזה מסמס המלך בן ה 88... זה היה כל כך מביך וכל כך עצוב... בשעה 10 אמרנו לעצמנו שכדאי לצאת לשירותים להירגע... מהשירותים החלטנו לא לחזור לאולם, ובשכונה האפלולית והמפחידה הזאת הצלחנו איך שהוא למצוא תחבורה שתחזיר אותנו למלון במנהטן.. כשהיינו בשירותים ראינו עוד כמה אנשים יושבים על ספסלים במבואה... הרגישו לא נוח ללכת אבל הרגישו נבוכים להישאר...
כל כך חבל וכואב... sic transit gloria mundi אבל אני רחוק מלהגיד למלך הבלוז לפרוש... הוא כנראה יעלה על הבמה עד יומו האחרון (ויש המלעיזים ואומרים שזה כדי לשמור על רמת חיים סבירה בימי בלותו... מה שהופך את הסיפור לעצוב עוד יותר)
ובכל זאת, ראינו בברודווי את המחזמר Beautiful המספר בצבעי פלסטיק קלילים את סיפורה של קרול קינג (משחק ושירה מצויינת של רוב המשתתפים - ומאד נעים לזכור את הדרך שעברה הצעירה התוססת מברוקלין בדרכה אל התהילה) ובלאס וגאס ראינו עוד מחזמר, million dollar quartet שעסק בסיפור אולפני Sun בממפיס. ארבעה חברים מוכשרים ששיחקו, שרו וניגנו את הדמויות של אלוויס, ג'רי לי לואיס, קארל פרקינס וג'וני קאש, עם הסיפור האישי של הארבעה ושל סם פיליפס והאולפנים.
כך שבכל זאת קצת רוקנרול הרווחנו - גם אם הוא היה עשוי מפלסטיק, הוא היה מאכזב הרבה פחות מהדבר האמתי...
