אשפוז

אשפוז

שלום לכולן ולכולם,
אכתוב קודם שהפורום הזה מאד מרגש, ממש נשאבתי לתוך ההודעות הכואבות והתגובות המנחמות.
אני חושבת שקורה כאן משהו מאד יפה.
בימים אלו אני עורכת תחקיר שעוסק בתנאי הטיפול והאשפוז שבתי החולים מעניקים לפונים אליהם בכל הקשור להפרעות אכילה.
לפני מספר שנים המצב היה עגום, שלא נאמר בכי מר.
הייתי שמחה לשמוע מכן (או מכם) על המצב היום? האם משהו השתנה? התורים ארוכים עדיין? מספיק מיטות אשפוז?
או כל דבר חשוב אחר העולה על רוחכן (או רוכחם).

תודה רבה ויום נעים,
נעה.
 

TinaBa

New member
היי נעה,

את עורכת תחקיר מטעם מי? לאיזה מטרה?
 
הי טינה

אני עובדת בטלוויזיה, וזה לצורך כתבה.
עדיין לא ברור מה ייצא מזה, ואם בכלל תהיה כתבה,
כתבתי בפורום כדי לקבל רקע קצת יותר רחב על המצב היום -
האם דברים ישתנו מאז נכנס לתוקפו חוק האשפוז הכפוי? האם יש די מיטות אשפוז? האם השירות שניתן לפונים ולפונות מספק?
אשמח לשמוע אתכן.
 

TinaBa

New member
מצטרפת לאור

נהוג להזדהות ולכתוב מטעם מי את פונה ולאיזה מטרה.
את מבקשת מהכותבות פה לחשוף בפנייך מידע אישי בלי שיש להן דרך לדעת מי את ומה תעשי עם המידע הזה.

במידה ואת באמת רוצה את המידע הזה כדי לקדם את הטיפול בה"א, אוכל להפנות אותך לאדם שמתעסק בנושא כבר מספר שנים ואוסף מידע מחולות רבות ונמצא בקשר עם גורמי טיפול שונים ברחבי הארץ. אם זה מעניין אותך, תכתבי לי מסר עם הפרטים שלך.
 

levshavur

New member
כמה הבהרות...

שלום לכולן (וגם לנועה)
קודם כול חשוב לי לציין שנועה פנתה אלי במסר, ציינה בפניי את הערוץ בו היא עובדת, ואת שם התכנית שבה מדובר. הסיבה, עד כמה שאני מבינה, שנועה לא ציינה כאן עדיין את הפרטים שאותם היא מסרה לי, היא כי היא חשבה קודם כול להבין קצת יותר את המצב הקיים כיום. אני לא חושבת שהיא ציפתה שמיד תספרו לה את כול מה שיושב לכן על הלב, אלא חשבה כנראה לקבל דעה כללית כלשהי, כסוג של דיון, על מנת שתהיה לה הבנה בסיסית על מה המצב כיום.
מה שלא הובן מההודעה של נועה, וזה החלק הבעייתי באיך שהיא ניסחה את ההודעה שהיא פתחה כאן, זה שהיא לא כתבה שהיא עדיין לא קיבלה בכלל אישור לעשות את הכתבה...היא חשבה כנראה שהיא תפתח כאן דיון על הנושא (שלא נוגע לסיפור האישי של כול אחת ואחת, אלא ברמה הכללית יותר) ואז תבוא אל העורכ/ת שלה ותגיד "הנה, חשוב לעשות את הכתבה כי...". כנראה שהיא לא יכולה לתת את הפרטים של הערוץ והתכנית הרלוונטיים באופן פומבי כאן, עד שהיא לא קיבלה הסכמה של העורכ/ת שלה.
כתבתי לה על כך מסר.
הסברתי לה איך היא יכולה להתחיל, ומה הכיוון שהיא יכולה לפעול בו, על מנת שהיא לא תבוא בידיים ריקות אל העורכ/ת שלה, ועם זאת לא תצטרך להתחיל לראיין אנשים על מנת להתחיל. הסברתי לה שקודם כול צריך אישור, אחר כך אפשר לראיין...
אני רוצה לבקש ממכן סליחה, שלא כתבתי מיד הבהרה, כשנתתי אישור להודעה הזו, שהפרטים של שם הערוץ, ושם התכנית ידועים לי. חשבתי שנועה תביא אותם לפה בעצמה. אפילו לא ידעתי שאין לה עוד אישור לכתבה. הייתי בטוחה שכשהיא כתבה שהיא 'עורכת תחקיר' אז זה מובן שכבר אישרו לה לעשות את זה. לא חשבתי
שהיא לוקחת יוזמה, על דעת עצמה, שאולי תיתקל בסירוב אחר כך.
לדעתי נועה צריכה לבוא ולהציג את הנושא בפני מי שממונה עליה, גם אם היא עדיין לא בטוחה מהי התוצאה שיכולה להיות לתחקיר. זה כמו שכשמתכננים מחקר, עוד לא יודעים מה תהיה התוצאה הסופית שתהיה לו, אבל עדיין שואלים מראש אישור מהמרצה, האם נושא המחקר הוא בסדר...
אני חושבת שכרגע, נועה צריכה לחכות עד שהיא אכן תקבל את האישור המבוקש.
בינתיים, אם אתן רוצות להביע דעה כללית ולא מחייבת, ברמה של דיון, רק בשביל שלנועה יהיה קצת אומץ לבוא ולהציג את הנושא שלה בפני הבוס בעבודה, אז אתן יכולות. במידה ולא, פשוט נחכה עד שנועה תעדכן אותנו לגבי האם היא קיבלה את האישור המיוחל או לא.
לבשה.
 
תודה לך

אני מתנצלת אם ההודעה הייתה מנוסחת בלשון שעלולה לפגוע.
כתבתי הודעה בפורום כדי לאשש את המידע שיש לי, לקבל קצה חוט ורעיון כיצד להעלות את העניין הזה לסדר היום.
 

TinaBa

New member
אז אחרי שלבשה הבהירה את העניין...

המצב של הטיפול בה"א בישראל לא טוב (בלשון המעטה) והמצב של האשפוז הוא רק קצה הקרחון. הבעיות מתחילות עוד הרבה קודם בקושי לקבל טיפול בקהילה, בהקצבת המשך שלו, ובמגבלות נוספות שלעיתים גורמים לכך שחולות רבות לא מקבלות טיפול (או לא מקבלות טיפול מתאים או לא מקבלות טיפול מספיק), סובלות סבל רב, ובסופו של דבר מגיעות לאשפוז שיכול היה להימנע.
הנושא הזה סובל מבעיות תקצוב, כמו כל מערכת בריאות הנפש בארץ, רק שהוא מאוד לא "פופולרי" ויחסי הציבור שלו לא טובים, ולכן קשה מאוד לגייס עבורו תקציבים ממקורות אחרים.
בנוסף, התפיסה של ה"א כבעיה תרבותית ממקמת את החולות בפוזיציה של בנות שראו פרסומת אחת יותר מידי ורוצות להיות רזות כי זה מה שמקובל חברתית, במקום להתרכז במצוקה האדירה שנמצאת מתחת לעיסוק החולה באוכל ובגוף. אם אנחנו לא מצליחות לשתף פעולה בטיפול, אנחנו נתפסות כאשמות בכך שאנחנו לא רוצות להבריא... (מישהו פעם בא בטענה דומה לאנשים עם OCD לדוגמא? או תלה את האשמה בחברות הנקיון בכך שהפרסומים שלהם מעודדים הפרעות נפשיות?)

עם זאת, יש גם דברים שהשתנו בשנים אחרונות, בעיקר תודות למלחמה לא פשוטה של מספר אנשים (בעיקר הורים של) שמנסים לקדם את העניין מול חברי כנסת, שרים ופקידי אוצר שונים. בתל השומר התווספו מעט (מידי) תקנים לסוג של אשפוז יום, אמור להיפתח בחודשים הקרובים בית שיקומי נוסף ואולי היו עוד כמה שינויים... אבל זה ממש ממש לא מספיק.

יש הרבה מקום לעורר מודעות ולהפעיל לחץ ציבורי כדי לעשות שינוי, רק שעניין הטיפול בביה"ח הוא רק הקצה (הלא מרכזי בעיני) של הבעיות בנושא.
כמו שכבר כתבתי קודם, אני אשמח לקשר אותך עם אותם אנשים שפועלים לקידום הטיפול בה"א ויש להם הרבה מאוד מידע. אם זה מעניין אותך- תגידי.

ובהצלחה!
 
למעלה