אשפוז... (??)אולי ט
אני לגמרי שוללת. אני לא מוכנה. אני רוצה שגרה. אני רוצה להיות נורמלית ורגילה ולסיים צבא כמו כולם. אני מפחדת מלהיות שם, עם סביבה חולה, בלי חופש, בלי יותר מידי חברה, בלי הרבה אנשים-לבד. אני מפחדת מתרופות ואני לא מוכנה לקחת. אני מפחדת מהאוכל שמה(כי אני רגילה לאוכל בבית), ומהארוחות והחוסר חופש בזה. מפחדת מהשקילות שם ומהחוסר אונים המטורף. מפחדת מהקשיחות. אני פשוט מפחדת. אני לא רוצה לעזוב את המטפלת שלי.... היא כל כך מקסימה! ואני רוצה שהיא תטפל בי, ולא אף אחת אחרת באשפוז... ואני רוצה שהיא תיהיה שם, ושהיא תחזיק שאני נופלת.
אם כך... האם יש מקום באמת ״לנוח״ שם מכל החיים המטורפים האלה בחוץ??? מי שעברה את ה״חוויה״ הזו... איך, איך ואיך...? זה באמת עוזר? באמת אפשר להוציא שם את המסיכה הזו? באמת יש מנוחה??
אני חסרת אונים. באמת באמת.
אני לגמרי שוללת. אני לא מוכנה. אני רוצה שגרה. אני רוצה להיות נורמלית ורגילה ולסיים צבא כמו כולם. אני מפחדת מלהיות שם, עם סביבה חולה, בלי חופש, בלי יותר מידי חברה, בלי הרבה אנשים-לבד. אני מפחדת מתרופות ואני לא מוכנה לקחת. אני מפחדת מהאוכל שמה(כי אני רגילה לאוכל בבית), ומהארוחות והחוסר חופש בזה. מפחדת מהשקילות שם ומהחוסר אונים המטורף. מפחדת מהקשיחות. אני פשוט מפחדת. אני לא רוצה לעזוב את המטפלת שלי.... היא כל כך מקסימה! ואני רוצה שהיא תטפל בי, ולא אף אחת אחרת באשפוז... ואני רוצה שהיא תיהיה שם, ושהיא תחזיק שאני נופלת.
אם כך... האם יש מקום באמת ״לנוח״ שם מכל החיים המטורפים האלה בחוץ??? מי שעברה את ה״חוויה״ הזו... איך, איך ואיך...? זה באמת עוזר? באמת אפשר להוציא שם את המסיכה הזו? באמת יש מנוחה??
אני חסרת אונים. באמת באמת.
