אשמתי, חטאתי

אשמתי, חטאתי

בנצ´וק הפך לזולל-עוגות - בגללי. עד לאחרונה לא היו עוגות בבית. לא חשבתי שעוגות הן כזה שוס, ובנצ´וק בקושי ידע מה זה עוגה. לכולם אמרתי ש"הבן שלי לא אוהב מתוק". מתברר שהוא סתם לא הכיר. לפני זמן-מה נכנס לי ג´וק למוח, שחייבים עוגה תוצרת-בית כל שישי. אני גרה בבניין בו מניחוחות האפייה בלבד, אדם מתאשפז ב"גהה" מרצונו. מאז אותו יום מר ונמהר, בו התחלתי להאביס אותו (ואת עצמי) בעוגות, חיי אינם חיים. עכשיו לארוחת-בוקר הוא מבקש עוגה. לצהריים עוגה. בערב הוא לא מבקש. הוא פותח את המקרר ומוציא - ניחשתם - עוגה. כאמור: כמה קטן ככה חכם. אוריאנה
 
חחחחחחחחחח

וואווו זה מה זה נשמע מוכר רק שאצלי יש "מצב גלידה". דבר ראשון בבוקר אחרי שהוא רוצה ליפול הוא רוצה גלידה ןכשהו מקבל קורנפלקס עם חלב הוא מיד צעוק "פוי חלב". בחחי זה ילד של אמא, אוכל רק שטויות
 
העוגות שלי הן לא שטויות

ואפרופו חלב, בנצ´וק שותה גאלונים ממנו. אם כבר אז הוא ילד של סבא (שאצלו תמיד רק חלב). כך שהוא אוכל עוגות ושוטף אותן בחלב. מה יותר מתאים. אוריאנה
 
למעלה