אשמח מאוד לשמוע

[hal767]

בוודאי, איננו אבנים וסלעים

לפעמים השכל אומר שטוב לאדם מסויים למות כדי לחסוך לו סבל וייסורים שאין סיכוי לרפאם, אבל הלב והרגש מדברים בשפה אחרת. זה בהחלט נושא שמטפלים צריכים ללמוד להתמודד אתו כדי לא להשבר ולהפגע כשזה קורה. בנושא הזה אין גיבורים [כנראה].

 

[nofaritrit]

הי האל ../images/Emo13.gif

מכירה היטב את הקונפליקט הזה. כשאמי נפטרה דברתי איתה ואמרתי לה שלא תדאג ושתמשיך הלאה וכו'.. במשור הרגשי לקח לי המון זמן לשחרר אותה. אפשר אולי לאמר שחלקים ממני עדיין אוחזים בה לפעמים.

 

[hal767]

הי

יש לי רושם שלא השתחררת מהאובדן, את עדין עמוק בתוך זה. כדאי לטפל בזה. קל לי לייעץ לך בנושא, וגם לי הנושא הזה בעייתי מאז מותו של אבי, אבל מצאתי פתרונות, ואפילו מהר. החשוב שלא היזנחתי את הבעיה, כך שיכולתי להמשיך הלאה ולחזור לחיים הרגילים.

 

[nofaritrit]

תודה האל, חלק ממני עמוק בתוך זה

חלק משוחרר לגמרי וממשיך בחיים. עם כל הקושי הארוע הזה של מות אמי היה הזדמנות עבורי לגדול וכמובן גם טרגדיה גדולה. חלק מהחיים הרגילים עבורי זה להרגיש מה שיש ולעבוד עם מה שיש בתוספת מודעות כפי שכבר בוודאי הספקת להכיר. לפעמים אני מצליחה לעשות מזה יותר ולפעמים פחות ובד"כ אני חייה עם זה בשלום. ומהם החיים הרגילים עבורך?

 

[hal767]

בהצלחה לך

החיים הרגילים הם החיים שכל אחד בחר לעצמו, תוך שמירה על מצב נפשי חיובי, בלי לשקוע בדכאונות עקב אובדן הקרוב/ים לו. בתחום הזה יש לדעת להשלים עם המציאות.

 

[freearth10]

ולכן הם מגיעים אליך...

כדי שתהיה לך עוד הזדמנות לראות מצבים דומים מפרספקטיבה אחרת.

מאיה

 

[nofaritrit]

גם זה בוודאי נכון מאוד.../images/Emo24.gif