noanoa1234
New member
אשמח לתגובתכם..
אני ובן זוגי בני 29 יחד כבר קרוב ל- 3 שנים, גרים יחד כבר שנתיים. תמיד היו עליות ומורדות במהלך הקשר אבל תמיד הנחנו שזה דבר נורמלי ושככה זה אצל כל הזוגות (או שאולי יש זוגות שאצלם תמיד הכל טוב, קשה לדעת..). בכל מקרה, אנחנו אוהבים מאוד ובסה"כ טוב לנו ביחד. בזמן האחרון בן זוגי נהיה מתוסכל במקום העבודה, לא עושה ספורט כפי שהיה רוצה (כי למי יש כוח אחרי יום עבודה..), אין לו תחביבים ומפגשים עם חברים ומשפחה לרוב לא קורים באמצע השבוע. הוא מרגיש שהשגרה משתלטת והחיים נהיו משעממים למדי. מצבה הרפואי הרופף של אמו לא מועיל למצב רוחו הכללי, והוא החל להתחבט בשאלות קיומיות... מאדם שרצה ילדים וחיי משפחה, פתאום הוא חושב שאולי הוא לא רוצה ילדים בכלל ושחייו הם חסרי משמעות. לדעתי, הוא סובל מדיכאון קל, וזה כמובן גם משפיע על הזוגיות שלנו... אני מנסה לתמוך ולנסות להבין מה עובר עליו אבל חשה המון תסכול שהוא כאילו "התהפך" לי פתאום....אנחנו מדברים על כך הרבה אך נראה כי הוא לא מעוניין לעשות שום דבר על מנת לשנות את המצב (להחליף עבודה, למצוא תחביב וכו'). כמו כן אני מרגישה שבזמן האחרון הוא כבר לא אוהב אותי כמו פעם (פחות מחמיא, נוגע או יוזם יחסי מין) ויותר שוקע במחשבות והרהורים. אנחנו בצומת דרכים קריטי - להתחתן או להיפרד... הוא אומר שהוא אוהב אותי ואני יודעת שאנחנו יכולים להמשיך לחיות יחד ואף להיות מאושרים (שוב עם אותן עליות ומורדות) .. אבל שינויי מצב הרוח שלו מטרידים אותי וגורמים לי לחשוב שאולי עדיף לנו להיפרד.. שאולי עדיף לי מישהו שברור לו מה הוא רוצה בחייו ומה מטרותיו (יציבות). אני אוהבת אותו מאוד אבל גם מפחדת ממה יהיה בהמשך... מה דעתכם?
אני ובן זוגי בני 29 יחד כבר קרוב ל- 3 שנים, גרים יחד כבר שנתיים. תמיד היו עליות ומורדות במהלך הקשר אבל תמיד הנחנו שזה דבר נורמלי ושככה זה אצל כל הזוגות (או שאולי יש זוגות שאצלם תמיד הכל טוב, קשה לדעת..). בכל מקרה, אנחנו אוהבים מאוד ובסה"כ טוב לנו ביחד. בזמן האחרון בן זוגי נהיה מתוסכל במקום העבודה, לא עושה ספורט כפי שהיה רוצה (כי למי יש כוח אחרי יום עבודה..), אין לו תחביבים ומפגשים עם חברים ומשפחה לרוב לא קורים באמצע השבוע. הוא מרגיש שהשגרה משתלטת והחיים נהיו משעממים למדי. מצבה הרפואי הרופף של אמו לא מועיל למצב רוחו הכללי, והוא החל להתחבט בשאלות קיומיות... מאדם שרצה ילדים וחיי משפחה, פתאום הוא חושב שאולי הוא לא רוצה ילדים בכלל ושחייו הם חסרי משמעות. לדעתי, הוא סובל מדיכאון קל, וזה כמובן גם משפיע על הזוגיות שלנו... אני מנסה לתמוך ולנסות להבין מה עובר עליו אבל חשה המון תסכול שהוא כאילו "התהפך" לי פתאום....אנחנו מדברים על כך הרבה אך נראה כי הוא לא מעוניין לעשות שום דבר על מנת לשנות את המצב (להחליף עבודה, למצוא תחביב וכו'). כמו כן אני מרגישה שבזמן האחרון הוא כבר לא אוהב אותי כמו פעם (פחות מחמיא, נוגע או יוזם יחסי מין) ויותר שוקע במחשבות והרהורים. אנחנו בצומת דרכים קריטי - להתחתן או להיפרד... הוא אומר שהוא אוהב אותי ואני יודעת שאנחנו יכולים להמשיך לחיות יחד ואף להיות מאושרים (שוב עם אותן עליות ומורדות) .. אבל שינויי מצב הרוח שלו מטרידים אותי וגורמים לי לחשוב שאולי עדיף לנו להיפרד.. שאולי עדיף לי מישהו שברור לו מה הוא רוצה בחייו ומה מטרותיו (יציבות). אני אוהבת אותו מאוד אבל גם מפחדת ממה יהיה בהמשך... מה דעתכם?