t r i n i t y1
New member
אשמח לשמוע דעות
אני ובעלי בשנות השלושים לחיינו. אנחנו כבר 14 שנים יחד (מהצבא) סה"כ , נשואים כ- 7 שנים והורים לפעוט. היחסים בינינו תמיד היו דבר מאוד יציב. בעלי איש תומך ומבין ואני משוכנעת באהבה האמיתית שלו כלפיי, אם כי כמובן שהוא בעל מגרעות (שלפעמים מטריפות עלי את דעתי) . יש לנו חוג חברים משותף, ויחסים טובים זה עם בני משפחת האחר. הבעיה היא שאני מעולם לא הייתי מאוהבת ממש ממש בבעלי. כלומר, אני אוהבת אותו, אוהבת אותו בעיקר כאדם וכידיד, אולם מבחינה רומנטית - מעולם לא הרגשתי איתו את אש האהבה והתשוקה. מזה כשנה אני מנהלת רומן עם גבר אחר. אדם המבוגר ממני בכ- 15 שנים. אדם שחי היום עם חברה לחיים, לאחר שבעבר התגרש פעמיים ויש לו ילדים מנישואים קודמים. הקשר ביני לבין המאהב התחיל מקשר של עבודה וידידות , אשר גלש לקשר מיני ורומנטי. אנחנו אוהבים מאוד זה את זו. אני אוהבת אותו כפי שמעולם לא אהבתי את בעלי ונמשכת אליו באופן אבסולוטי. אני מרגישה שאני הייתי מוכנה לעשות הכל עבורו. לא פעם, כאשר אני נמצאת עם בעלי, אני מוצאת את עצמי מהרהרת שהלוואי ובמקום בעלי - היה זה המאהב עכשיו לצידי. אני יודעת שרגשותיו כלפי מאוד עמוקים , אם כי קשה לו להודות בכך ולבטא זאת ורק לאחרונה שמעתי את זה מפיו שחור על גבי לבן. יחד עם זאת, הוא גם טוען שהקשיים הכרוכים בנינוק הקשרים שלנו עם בני הזוג החוקיים שלנו ומעבר לחיות יחד הם רבים מדי, ושאנו לא היינו מצליחים לשרוד מעבר כגון זה. אני מוצאת את עצמי לאחרונה מהרהרת רבות באפשרות לעזוב את החיים הנוכחים שלי עם בעלי לטובת המאהב, שוקלת את כל ההיבטים של צעד כזה על כל המשתמע מכך. מחד - יש לי חיים משותפים טובים עם בעלי ויש לנו ילד ותא משפחתי. מאידך - האהבה האמיתית שאני מרגישה היא כלפי המאהב. אני אוהבת אותו בצורה בה לא אהבתי מעולם אף אחד וכשאני איתו אני מאושרת יותר מכל. אני שוקלת להציע למאהב לבצע את ה-בחירה של החיים, ולבקש ממנו להחליט האם הוא רוצה לחיות איתי או עם בת הזוג הנוכחית שלו, על כל המשתמע מכך, ובכך להכריע האם יהיה המשך ליחסים בינינו או שמא יש לעצור ולהפסיק אותם במקום אליו הגענו. מצד אחד - המחשבה על לאבד אותו לתמיד מטריפה אותי ואני לא מסוגלת להתמודד עימה. מצד שני - אני מרגישה שאני משתגעת מהחיים הכפולים שאני מנהלת ושהדבר מאוד מזיק לי. רציתי לשמוע דעות בנושא מאשנים שאולי היו שם כבר : מה הסיכוי שהאהבה האמיתית תנצח כאן ? איזה סיכוי יש למערכת יחסים שהתחילה בצורה אסורה, בין שני אנשים לא פנויים ? ובמה אתם הייתם בוחרים - באהבה עזה ואמיתית ובלתי מתפשרת - או בחיים רגועים ובלתי מסעירים , לטוב ולרע ???
אני ובעלי בשנות השלושים לחיינו. אנחנו כבר 14 שנים יחד (מהצבא) סה"כ , נשואים כ- 7 שנים והורים לפעוט. היחסים בינינו תמיד היו דבר מאוד יציב. בעלי איש תומך ומבין ואני משוכנעת באהבה האמיתית שלו כלפיי, אם כי כמובן שהוא בעל מגרעות (שלפעמים מטריפות עלי את דעתי) . יש לנו חוג חברים משותף, ויחסים טובים זה עם בני משפחת האחר. הבעיה היא שאני מעולם לא הייתי מאוהבת ממש ממש בבעלי. כלומר, אני אוהבת אותו, אוהבת אותו בעיקר כאדם וכידיד, אולם מבחינה רומנטית - מעולם לא הרגשתי איתו את אש האהבה והתשוקה. מזה כשנה אני מנהלת רומן עם גבר אחר. אדם המבוגר ממני בכ- 15 שנים. אדם שחי היום עם חברה לחיים, לאחר שבעבר התגרש פעמיים ויש לו ילדים מנישואים קודמים. הקשר ביני לבין המאהב התחיל מקשר של עבודה וידידות , אשר גלש לקשר מיני ורומנטי. אנחנו אוהבים מאוד זה את זו. אני אוהבת אותו כפי שמעולם לא אהבתי את בעלי ונמשכת אליו באופן אבסולוטי. אני מרגישה שאני הייתי מוכנה לעשות הכל עבורו. לא פעם, כאשר אני נמצאת עם בעלי, אני מוצאת את עצמי מהרהרת שהלוואי ובמקום בעלי - היה זה המאהב עכשיו לצידי. אני יודעת שרגשותיו כלפי מאוד עמוקים , אם כי קשה לו להודות בכך ולבטא זאת ורק לאחרונה שמעתי את זה מפיו שחור על גבי לבן. יחד עם זאת, הוא גם טוען שהקשיים הכרוכים בנינוק הקשרים שלנו עם בני הזוג החוקיים שלנו ומעבר לחיות יחד הם רבים מדי, ושאנו לא היינו מצליחים לשרוד מעבר כגון זה. אני מוצאת את עצמי לאחרונה מהרהרת רבות באפשרות לעזוב את החיים הנוכחים שלי עם בעלי לטובת המאהב, שוקלת את כל ההיבטים של צעד כזה על כל המשתמע מכך. מחד - יש לי חיים משותפים טובים עם בעלי ויש לנו ילד ותא משפחתי. מאידך - האהבה האמיתית שאני מרגישה היא כלפי המאהב. אני אוהבת אותו בצורה בה לא אהבתי מעולם אף אחד וכשאני איתו אני מאושרת יותר מכל. אני שוקלת להציע למאהב לבצע את ה-בחירה של החיים, ולבקש ממנו להחליט האם הוא רוצה לחיות איתי או עם בת הזוג הנוכחית שלו, על כל המשתמע מכך, ובכך להכריע האם יהיה המשך ליחסים בינינו או שמא יש לעצור ולהפסיק אותם במקום אליו הגענו. מצד אחד - המחשבה על לאבד אותו לתמיד מטריפה אותי ואני לא מסוגלת להתמודד עימה. מצד שני - אני מרגישה שאני משתגעת מהחיים הכפולים שאני מנהלת ושהדבר מאוד מזיק לי. רציתי לשמוע דעות בנושא מאשנים שאולי היו שם כבר : מה הסיכוי שהאהבה האמיתית תנצח כאן ? איזה סיכוי יש למערכת יחסים שהתחילה בצורה אסורה, בין שני אנשים לא פנויים ? ובמה אתם הייתם בוחרים - באהבה עזה ואמיתית ובלתי מתפשרת - או בחיים רגועים ובלתי מסעירים , לטוב ולרע ???
