אשמח לשמוע דעות
שלום לכולם,
יש לי ילד בן 16, שמאז שהיה קטן אנחנו מתלבטים אם יש לו בעיה ומה היא בדיוק. התמונה שלו דומה לאספרגר מאוד קל וזו בעיה... (אני יודעת שאספרגר כבר לא "נחשב", ובכל זאת). הוא יותר מדי נורמלי מכדי להיות ממש מאובחן (כשהיה קטן הפסיכיאטרית הסכימה שיש קווים קלים אבל לא מספיק לאבחנה, ואמרה שככל שיגדל זה ייעלם), ויותר מדי בעייתי מכדי להיות לגמרי רגיל. הוא חי חיים נורמליים, והבעיה המרכזית שבאה לידי ביטוי היום היא הקושי החברתי, שגם הוא לא מוחלט. יש לו מעט חברים, אבל בקבוצות הוא תמיד לא מסתדר והרבה פעמים הוא בודד. הוא מגיב בצורה לא טובה לסיטואציות ולמצבים. לא משהו קיצוני, פשוט דרישות מוגזמות ולא מתאימות כנראה. לא גמיש בכל מיני מצבים. תחומי העניין שלו לא רגילים. כבר כמה שנים לא הולך לו בקטע החברתי והוא עובר בין בתי ספר, למרות שהוא מחונן ומצטיין בלימודים. בגדול הוא מרגיש כישלון. השאלה היא אם יש טעם לנסות לאבחן אותו היום, ואיפה, ומה זה ייתן. אני מאוד מבולבלת.
שלום לכולם,
יש לי ילד בן 16, שמאז שהיה קטן אנחנו מתלבטים אם יש לו בעיה ומה היא בדיוק. התמונה שלו דומה לאספרגר מאוד קל וזו בעיה... (אני יודעת שאספרגר כבר לא "נחשב", ובכל זאת). הוא יותר מדי נורמלי מכדי להיות ממש מאובחן (כשהיה קטן הפסיכיאטרית הסכימה שיש קווים קלים אבל לא מספיק לאבחנה, ואמרה שככל שיגדל זה ייעלם), ויותר מדי בעייתי מכדי להיות לגמרי רגיל. הוא חי חיים נורמליים, והבעיה המרכזית שבאה לידי ביטוי היום היא הקושי החברתי, שגם הוא לא מוחלט. יש לו מעט חברים, אבל בקבוצות הוא תמיד לא מסתדר והרבה פעמים הוא בודד. הוא מגיב בצורה לא טובה לסיטואציות ולמצבים. לא משהו קיצוני, פשוט דרישות מוגזמות ולא מתאימות כנראה. לא גמיש בכל מיני מצבים. תחומי העניין שלו לא רגילים. כבר כמה שנים לא הולך לו בקטע החברתי והוא עובר בין בתי ספר, למרות שהוא מחונן ומצטיין בלימודים. בגדול הוא מרגיש כישלון. השאלה היא אם יש טעם לנסות לאבחן אותו היום, ואיפה, ומה זה ייתן. אני מאוד מבולבלת.
