אשמח לשמוע את דעתכם..

Complex person

New member
אשמח לשמוע את דעתכם..

אני אמורה להתגייס עוד כשלושה חודשים בערך , תמיד נאמר לי שהתקופה הזו תהיה המדהימה בחיי, שסוף סוף לא יהיה לי מישהו \משהו על הראש, שאהיה אדון לעצמי.. שאוכל לטוס , לעבוד ובעיקר לבלות. רק מה, אחרי שטסתי, עבדתי , ביליתי ובזבזתי את רוב המשכורת שלי נמאס. לא נמאס עקב השחיקה שבריטואל החוזר הזה, נמאס כי רוב חבריי כבר מזמן לא פה יותר, אלא עמוק בצבא. נמאס כי אפילו אלו שחוזרים יומיות חוזרים עם הלשון בחוץ ורוצים לראות רק מיטה. נמאס כי הבנאדם שהיה הכי קרוב אליי בעולם התגייס שבוע שעבר וכמובן שהקשר לא ישאר כשהיה. נמאס כי חבר שלי גם ממש בקרוב על מדים, עוד אחד בחו"ל בחודשים הקרובים ועוד אחת בשנת שירות. נותרתי יחסית לבד, בלי מסגרת שמסדרת לי דברים בראש.. בלי כל החברים שתמיד היינו יחד. באמת שמהתקופה המאושרת שהיתה אמורה להיות, אני מוצאת את עצמי שוב ושוב בבקו"ם באווירה מלנכולית על פרידה מעוד אחד. עד שאני למעשה די לבדי במערכה, נשחקת מהריטואל של הפעולות שכבר לא כיף לי לעשות אותן יותר.. אני לא רוצה לקום לתחייה בסופ"ש שכולם חוזרים ורובם מתים רק לאוכל של אמא ולהתפנק בנוחיות של הבית.. וזה פשוט כל כך חונק והורג מבפנים. מה קורה אצלכם? .
 

onix 88

New member
המצב שאת מתארת דומה לשלי.

גם אני נשארתי כמעט לבד מבחינת החברים. כמעט כולם כבר התגייסו, וגם אלה שלא, יעברו את זה בזמן הקרוב. בשביל לא להשתגע ובשביל לשבור את השעמום, אני עובד, שזה מועיל עבור שתי מטרות- א. השגרה קצת נשברת. ב. מרוויחים כסף, שעכשיו כשכבר כמעט לא יוצאים יש גם הזדמנות לחסוך אותו לצבא ואפילו לאחרי (בסופו של דבר אני בטוח שאת תודי לעצמך על הכסף שהצלחת לחסוך). את יכולה למצוא לך עוד דברים לעשות, יש כלי שחלמת ללמוד לנגן עליו? תנסי להתחיל. יש בגרות שאת צריכה לשפר? זה הזמן להרשם בביה"ס ולחכות שיצא המיקוד כדי שתוכלי להתחיל ללמוד. פסיכומטרי עשית? אם לא זאת הזדמנות מצויינת, אם את באמת חושבת שיש לך את היכולת לחרוש לזה עכשיו כמו שצריך. אם לא, חבל על הכסף. בסופו של דבר שלושה חודשים זה לא המון זמן, והם יעברו בלי שתרגישי, אז לפחות את הזמן הזה תנסי לנצל לדברים מועילים. בהצלחה!
 

DreamS_HunteR

New member
זו תקופה כזאת..../images/Emo121.gif

תכלס, אין כל כך מה לעשות בעניין הזה של החברים. פשוט לנסות להישאר כמה שיותר בקשר. יותר לדבר איתם בטלפון כשהם יכולים ולשמור על קשר. ככה שכשהם חוזרים בשבתות תרצו כולם להיות ביחד - למרות העייפות שלהם וכל זה. באשר לך, כמו שהריטואל של בית ספר במשך 12 שנים היה מעיק, לפעמים גם הריטואל הזה של חופש בלתי פוסק הוא קצת מעיק. אבל צריך לנצל את זה לדברים חיוביים. למשל עבודה, לחסוך כסף (ולא לבזבז..). כולנו יודעים שבצה"ל צריך כסף, והרבה, כי גם ככה המשכורת שם זו משכורת רעב+++. חוצמזה שאת יכולה לנצל את החודשים האלה בלעשות דברים שקשורים רק אלייך.. ז"א.. תחביבים וכאלה דברים שיכולים להעסיק אותך ולהעביר לך את הזמן. דברים שאולי לא הספקת לעשות בתקופת הבית ספר... עוד שלושה חודשים ותצטרכי להתרגל למסגרת שונה לגמריי וגם אותה יהיה לך קשה לקבל, כמו לרבים. אבל אלו החיים
GOOD LUCK!
 

Complex person

New member
כן, אני מסכימה..

אבל אני עובדת (המון) .. ורוקדת בזמני החופשי (ומדריכת ריקוד) ומנסה כמה שיותר לשכוח מהגיוס (שלא נדבר על פחדי גיוס |: ) ולשכוח מזה שאני מתגעגעת לכולם.. ורוצה לחזור שוב לתקופה שיכלתי רק להרים טלפון לכולם ולקבוע שהיום ב9 יוצאים.. וששוב יתחילו הבעיות על המכוניות והכל.. אבל אני יודעת שזה כבר לא יהיה.. וזה קשה. בלע. אני מרגישה כל כך מבודדת חברתית פתאום.. בתור בנאדם שצריך כל כך את החברים שלו תמיד מסביב. זה כל כך ..
 

DreamS_HunteR

New member
יש דברים שצריך להסתגל אליהם../images/Emo121.gif

כמה שזה מעצבן שאומרים לך את זה. אבל אין מה לעשות כל כך.. אולי תנסי להכיר חברים חדשים? :)
 

Complex person

New member
נאממ..

לפחות עד שהכל יירגע אני מעדיפה להשאר עם הטוב והבטוח.. עם כל הכבוד אני לא לך עכשיו לחפש חברים.. כמה נורא שזה נשמע, אני בהחלט מסופקת ממה שיש.. אמנם הם בצבא.. אבל נשרוד (כאלו שיש ברירה, לא?) תודה בכל מקרה !
 
למעלה