אמא בריבוע
New member
אשמח לשמוע את דעתכם
דקל בת שלוש וחצי ונמצאת במסגרת טרום-טרום חובה של העירייה. היא משתלבת יפה בגן גם מבחינת התכנים שמקבלת וגם חברתית. יש לנו התלבטות לשנה הבאה אם להשאיר אותה בגן בגלל היחס של הגננת. כל הצוות של הגן, כולל המחליפות והצוות הצהרון ממש מקסים גם לילדה וגם אלינו ההורים ואנחנו מרגישים שיש יחס ויש תקשורת ביננו וזה מאוד עוזר לילדה בגן. רק עם הגננת הקבועה, שהיא בעצם מנהלת את הגן ואחראית על כל הנעשה בו יש לנו בעיה. היא לא ממש מתקשרת איתנו ולנו ההורים נראה שכל מה שמעניין אותה זה שנביא את תשלום סל התרבות בזמן. כל הזמן היא רודפת אחרי ההורים שלא משלמים למרות שבימינו קשה לשלם גם את הסכום הפעוט של 150 שקלים בחודש. כשהיא כבר לא שואלת על הכסף אז היא מתלוננת על דברים שליליים אצל הילדה. למה לא מלבישה לה שתי חולצות, למה אין מספיק בגדים להחלפה, ולפעמים גם טענות לגבי קשיים של הילדה. אני לא זוכרת אף מילה טובה אחת שהגננת הזאת אמרה לנו ההורים בשום נושא. שאר הצוות יודע לאזן בין הטוב והרע, בין התלונות והתשבוחות. אני לא אומרת שכל הזמן רק מחייכים אלינו ואומרים לנו כמה שאנחנו טובים ונחמדים וכמה הילדה נפלאה, אבל לא מסתובבים בפרצוף חמוץ כל הזמן וחיוכים מעושים. אפילו כשהגננת מחייכת ההרגשה שזה חיוך מאולץ. אנחנו שוקלים להעביר את הילדה לגן אחר רק בגלל הגננת המסויימת הזאת וממש חבל לנו, כי יש לה חברים וחברות בגן, הגן הזה הוא הכי קרוב לבית, דבר שמאוד נוח לנו בעיקר בימים גשומים. אם נעביר את הילדה היא תאלץ להיפרד מחברים שהם גם שכנים שלנו והחברים החדשים בגן החדש לא יהיו שכנים שאפשר ללכת מתי שרוצים, למרות שזה באותה שכונה, זה בצד השני, מרחק הליכה ניכר. למה בגלל גננת אחת אנחנו צריכים להתקפל? האם כדאי לנו לנסות לברר אם יש אפשרות שהגננת תעבור לגן אחר? לדבר עם הגננת זה לא פרקטי, ניסינו כבר ואין עם מי לדבר.
דקל בת שלוש וחצי ונמצאת במסגרת טרום-טרום חובה של העירייה. היא משתלבת יפה בגן גם מבחינת התכנים שמקבלת וגם חברתית. יש לנו התלבטות לשנה הבאה אם להשאיר אותה בגן בגלל היחס של הגננת. כל הצוות של הגן, כולל המחליפות והצוות הצהרון ממש מקסים גם לילדה וגם אלינו ההורים ואנחנו מרגישים שיש יחס ויש תקשורת ביננו וזה מאוד עוזר לילדה בגן. רק עם הגננת הקבועה, שהיא בעצם מנהלת את הגן ואחראית על כל הנעשה בו יש לנו בעיה. היא לא ממש מתקשרת איתנו ולנו ההורים נראה שכל מה שמעניין אותה זה שנביא את תשלום סל התרבות בזמן. כל הזמן היא רודפת אחרי ההורים שלא משלמים למרות שבימינו קשה לשלם גם את הסכום הפעוט של 150 שקלים בחודש. כשהיא כבר לא שואלת על הכסף אז היא מתלוננת על דברים שליליים אצל הילדה. למה לא מלבישה לה שתי חולצות, למה אין מספיק בגדים להחלפה, ולפעמים גם טענות לגבי קשיים של הילדה. אני לא זוכרת אף מילה טובה אחת שהגננת הזאת אמרה לנו ההורים בשום נושא. שאר הצוות יודע לאזן בין הטוב והרע, בין התלונות והתשבוחות. אני לא אומרת שכל הזמן רק מחייכים אלינו ואומרים לנו כמה שאנחנו טובים ונחמדים וכמה הילדה נפלאה, אבל לא מסתובבים בפרצוף חמוץ כל הזמן וחיוכים מעושים. אפילו כשהגננת מחייכת ההרגשה שזה חיוך מאולץ. אנחנו שוקלים להעביר את הילדה לגן אחר רק בגלל הגננת המסויימת הזאת וממש חבל לנו, כי יש לה חברים וחברות בגן, הגן הזה הוא הכי קרוב לבית, דבר שמאוד נוח לנו בעיקר בימים גשומים. אם נעביר את הילדה היא תאלץ להיפרד מחברים שהם גם שכנים שלנו והחברים החדשים בגן החדש לא יהיו שכנים שאפשר ללכת מתי שרוצים, למרות שזה באותה שכונה, זה בצד השני, מרחק הליכה ניכר. למה בגלל גננת אחת אנחנו צריכים להתקפל? האם כדאי לנו לנסות לברר אם יש אפשרות שהגננת תעבור לגן אחר? לדבר עם הגננת זה לא פרקטי, ניסינו כבר ואין עם מי לדבר.