בת 16.. עוד מעט 17 בתחילת השנה גיליתי שיש לי את המחלה מאז היו לי 4 התקפים שכולם קרו לי בבצפר וזה נורא מדכא אני לא יודעת כל כך מה הסוג אבל אני יודעת שההתקפים לא קשים כל כך.. ועכשיו אני מנסה למצוא את המינון הנכון מקווה למצוא אותו בקרוב מאוד וזהו לבינתיים
לא היו לי התקפים בערך מאז כיתה ט או י.. משהו כזה שזה קרוב ל5-6 שנים טפו טפו טפו :] ואני לוקח עד היום את הטגרטול הוא מאד עזר ועוזר לי.. הפך להיות סם החיים שלי, אחרי אלכוהול :]
שהיו שם פליקרים..כן כן זה לא טוב לי אבל לא על כולם זה משפיע אותו דבר אז קחי את זה בערבון מוגבל ותתיעצי עם רופא. בכל מקרה, אל תדאגי גם אם לוקח זמן להתאזן זה לא נורא וכלנו חיים עם זה טפו טפו טפו הכל בסדר! ערב טוב חברים
ורקדנו והשתוללנו וכשהיה פליקרים אז המשכתי לרקוד ועצמתי עיניים וחברים פשוט רקדו מסביבי כדי להסתיר את האור כביכול... טיפה קשה להסביר את זה...למרות שבמסיבה הזאת היה כמה פעמים שיצא לי לרקוד מול הפליקרים,בכלל לא שמתי לב שהם פועלים. רק אחרי כמה דקות שחברה אמרה לי שהפליקרים פועלים עצמתי עיניים ולא קרה לי כלום.. וזאת הייתה ההופעה הראשונה שהייתי בה מאז שגילו לי את האפילפסיה... ובהתחלה נורא פחדתי כי הייתה שם מוזיקה חזקה בצורה מטורפת ורקדנו ממש קרוב לרמקולים. ולפני שאני מקבלת התקף אני שומעת בראש קולות ( מין אאורה כזאת) ונורא פחדתי שאם יהיה לי התקף מרוב הרעש אני אפילו לא אצליח לשמוע את הקולות שמזהירים אותי לפני... בקיצר הגעתי להופעה עם המון פחדים ועם המון רצון להשתחרר מכל הפחדים... ואני עדיין בתהליך של האיזון... בכל אופן תנסי, אל תפסיקי ללכת למועדונים בגלל חשש מהתקף. תלכי עם חברה למועדון רגוע... יש בת"א מועדון קריוקי ממש נחמד... תלכי אליו עם חברה טובה הם מפעילים שם פליקרים מידי פעם.. אבל את תראי שהשד לא כזה נורא. ואפשר להמשיך לרקוד ולשיר עם עיניים עצומות ואף אחד לא שם לב... בכל אופן, אני בטוחה שיהיה טוב!!