דעתי האישית
אמא שלך צודקת, ממש אין צורך להזמין אמבולנס אחרי כל התקף. אבל כמובן שזה תלוי בחומרת ההתקפים שלך. קצת קשה לי להזכר בפעמים הראשונות (14 שנה... לכי תזכרי) אבל אני זוכרת שזה התחיל בהתקפים בשינה וההתקף הראשון בערנות היה ששיחקתי עם חברה שלי ונפלתי. אני מבינה אותך, בחטיבת ביניים-תיכון זה הכי קשה ואני יכולה להזדהות איתך, כי גם אני עברתי את זה אבל את חייבת לזכור דבר אחד, את שווה הרבה יותר ממה שחצי מהשכבה שלך שווים, תאמיני לי, הכל ישתנה

זה מחשל אותך איפשהו, את תלמדי לזהות מי האנשים ששווה להכיר, מי שלא מקבל אותך כמי שאת לא שווה להכיר אותו... בקשר לחיי האהבה, בתיכון הייתי ממש סגורה וביישנית אז לא היו לי הרבה חיי אהבה חחחחחחחח אבל כיום, לא מפריע בשום דבר. (ביננו, אם זה מפריע לו, שיילך לחפש אותי בסיבוב!!!) אבל אני אגיד לך מה שאמרתי לך קודם, תחשבי חיובי והכל יסתדר. פלצני אבל נכון

וואווו... כתבתי יותר מידי נראה לי חחחח
ועוד לא אמרתי לך.... ברוכה הבאה!!!!! אני בטוחה שתגלי שהאנשים פה מדהימים ושרוטים באותה המידה (שזה מצויין)