ציטוט ההודעה
ממש רע לי בבית-מת להתנתק מאת: נים ולא נםו 15/08/07 | 14:03 היי אני לא ממש חושב שהפורום הזה הוא המתאים ביותר. כי זה נושא מורכב. אבל רע לי בבית.גרתי 25 שנה בבית עד שמצאתי עבודה ועברתי לעיר אחרת, גרץתי 7 חודשים שמה, היה לי טוב מאוד לחיות לבדי. כעת אני לפני נסיעה לחו"ל, ולכן חזרתי ל 3 שבועות בבית. 3 שבועות של סיוט בהן הבנתי , שכל אדם בר דעת (כולל אנוכי) היה נכנס לדיכאון לו היה במצב בו אני נמצא, שני הורים שמרנים, אבא עצבני, ילד (אני ) הומו, אבא קולקטביסטי,שמרן,ציוני. הילד- אינדבידואליסט,ליברלי,חסר ציונות. קשה לי, רע לי. אני חושב שכתבת פה את ההודעה הנ"ל בשביל שאולי תעזרו לי בנושא הנ"ל: מקובל אצלנו שבמידה ואני מחוץ לבית (ולכן כשאיהיה בחו"ל) אצטרך לדבר עם הבית _היינו עם אמא) כל יום. דבר שלא מתאים לי , לא נוח לי, וגם כי אני רוצה להתרחק קצת מהמשפחה (אם יורשה לי להיות אמוציונלי במקצת, אז: שילמדו להעריך אותי ולקבל אותי!!! ואז נראה אותם... בנוסף, הם לא תורמים לי כמעט מאומה, המחיר שאני נאלץ לשלם עבור המעט שאני מקבל גבוהה מידי בשבילי)... בדוגרי אני לא רואה סיבה להמשיך להיות בקשר חזק עם המשפחה. אולי קשר חלש... בקיציר, איך מתנתקים בצורה עדינה? מבלי לפגוע? (כי אם אני יגיד את אשר על ליבי זה יפגע מאוד) אגב, מי שראה את הסרט 'ממבו איטליאנו' כך בדיוק אני מרגיש בביתי- כמו הגיבור. תודה על הקריאה
