מעשה בשתי קופסאות
סיפור שהיה בארץ, מתאים ליום כיפור. יום אחד באה בחורה לחברת ואמרה לה:בואי איתי לרבי מנתיבות, אני רוצה לבקש ממנו סליחה וברכה. הסכימה החברה ושתיהן נסעו ובאו לרב. קרא הרב לראשונה ושאל אותה, מה עשית? אמרה לא : פגעתי במישהו פגיעה קדה מאד, ביקשתי סליחתו והוא סלח לי, אך אני רוצה שגם אלוהים יסלח לי, אמר לי חכי לי בחוץ, וקרא לשניה, שאל למה את באת? ענתה לו: לי אין חטאים , אני רק באתי ללוות את חברתי. אמר לה: הזכרי היטב הם לא פגעת באף אחד? אמרה לו: לא , לא עשיתי שום רע לאף אחד. טוב , חכי לי גם את בחוץ. כעבור רגעים מספר , יצא אליהם ואמר להם: את הראשונה, לכי והביאי לי אבן אחת גדולה מאד ככל שתוכלי לשאת. ולשניה נתן שק , ואמר: קחי שק זה ומלאי אותו באבנים קטנות ככל שתוכלי לשאת. ואכן הראשונה הלכה והביאה אבן גדולה מאד והניחה אותה ליד הרב, אמר לה הרב: לכי והחזירי אותה למקום ממנו לקחת אותה, סולח לך, . חזרה השניה עם השק, בקושי רב הצליחה להרים אותו, הניחה אותו לרגלי הרב, אמר לה הרב: עכשיו, לכי והחזירי את כל האבנים מהמקום שאספת אותם. נדהמה האישה וכעסה מאד, וביקשה הסבר. אמר לה הרב: את לא הרגשת בכמה אנשים פגעת ואיפוא,ואיך את יכולה לבקש סליחה ממי שנפגע על ידך, ולכן אתגם לא יודעת מאפוא לקחת את כל האבנים. לעומת זה החברה שלך שידעה שפגעה וביקשה סליחה, ידעה במי היא פגעה ואיפו ומתי, ולכן יכלה גם לדעת בדיוק מאין לקחה את האבן. לכו לשלום.
