עופרי 28 היקרה!
אובחנתי כחולה בט"נ מזה כשבוע. מאז גיליתי במהלך טיפוליי אנשים רבים, מהם צעירים רבים הסובלים מהמחלה. אנשים רגילים, חלקם מדהימים, והייחוד שבהם הוא שלמדו לקחת פרופורציות בחיים, להוציא עיקר מטפל, ולהנות מהחיים עד תום. האמת, מה שכולם, גם הבריאים, צריכים לחוש לגבי החיים. פשוט אצל מי שלוקה במחלות מסוג זה, העוצמה הרבה יותר גדולה, וטוב שכך. עלייך לקחת בחשבון כי הגורם המקשה העיקרי במחלה זו הוא אי הוודאות. אך באם נחשוב לעומק, נגלה כי למעשה, אי הוודאות קיימת בעולמנו תמיד, הן אצל החולים והן אצל הבריאים. החולים רואים את אי הוודאות במשקפת בפוקוס גדול. הסימפטומים העלולים להופיע אצל הלוקים בט"נ נעים בין עייפות מוגברת, מוגבלויות קלות וכמעט בלתי מורגשות לעין (נראים ומתנהגים ככל אדם בריא) - ועד למוגבלויות כגון העזרות במקל הליכה, קביים, ולעיתים רחוקות כסא גלגלים. רוב החולים מסתדרים, מתנהגים ככל אדם, כלומר עובדים, לומדים ומנהלים חיי זוגיות ומשפחה מלאים ומהנים, ולומדים להתייחס אל עצמם בסלחנות רבה יותר מן הבריאים: לישון טוב, לאכול בריא ואף לעסוק בספורט. אני מאמינה שאם האדם שהכרת נוגע אל ליבך, תזכו לחיים יפים ומאושרים, משום שתמיד האהבה מנצחת וזו לא כל קלישאה. בעלי אדם מדהים, הוא נראה מצויין, אב למופת, חיינו הזוגיים והמשפחתיים לא נפגעו, רק קצת השתנו מבחינת יחס המטלות. הוא סוחב מצרכים מהסופר, ואני מכניסה כלים למדיח. יישרי כח, ותזכי לאור ואהבה.