אשמח לקבל חוות דעת...

דומרכה

New member
אשמח לקבל חוות דעת...

שלום, לאחר התלבטות קשה וארוכה, החלטתי להעלות על הכתב את בעייתי המציקה לי מזה שנים רבות. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין. לפני 9 שנים ילדתי את בתי הראשונה. בהתחלה היה כמובן קשה, הלם ראשוני (אני לא חושבת שסבלתי מדכאון אחרי לידה, אך בהחלט היה דכדוך מלווה בבכי תקופה מסויימת). עם הזמן התרגלתי, אך לא הרגשתי שאני נקשרת לילדה. כשהייתה בת שנה וחצי ילדתי את בתי השניה. בשניה הראשונה שראיתי אותה הבנתי מה זו אהבת אם והבנתי שאין לי את התחושות הללו עם הגדולה. חשבתי שעם השנים התחושה תשתנה, אך זה לא קרה. עלי לציין כי בתי הגדולה ילדה יפהפיה (כך שזה לא עניין של מראה), מתוקה, מקסימה, ממש ילדה טובה. מכיוון שהעניין מאוד מפריע לי, אני הרבה פעמים חוטאת כלפי הקטנה באפליה מתקנת לגדולה (מתוך רגשות האשם שיש לי), אך הדברים לא יוצאים מתוך הלב. החיבוק והנשיקה שאני נותנת לה לא יוצאים עם אותה אהבה כמו עם השניה. כשאני חושבת על זה אני מתחילה לבכות, כי זה פשוט לא פייר כלפי הילדה לא להיות נאהבת כמו אחותה. לצערי הרב, אני מרגישה שאצל בעלי התחושות זהות (למרות שמעולם לא העזתי לשתף אותו בעניין), כך שהילדה מקבלת משנינו פחות אהבה. מה עושים עם העניין? האם אפשר לפתח אהבה? מודה מראש, ד.
 
מאוד מרגש..

כל הכבוד לך העזת להעלות את הדברים על הכתב, אני בטוחה שזה היה מאד קשה, אפילו בעילום שם. אני מאוד מקווה שתמצאי פה איזשהו כיוון התחלתי לפעולה, ואני כמובן קושי שפשוט לא מדברים עליו. אני לא שמעתי. הורים נוטים להדחיק רגשות כמו אלה שאת חווה ומתארת, כי כל כך קשה להתמודד איתם. הכיוון היחיד שאני יכולה להציע בינתיים ממש לא מקובל פה בפורום, והוא בקשת תקשור עם מתקשר רוחני. לי זה מרגיש כמו קשר קרמתי לא פתור עם ביתך הגדולה (למעשה אני מאמינה שרוב הקשיים ביחסים עם אנשים קרובים אלינו קשורים לזה, אבל זה לא המקום להרחיב, וגם לא בטוח שיש לך עניין בזה). אם את מעוניינת, אני יכולה להמליץ לך על מתקשרים טובים. אבל כמובן כמובן שאני מקווה שתמצאי פה קו פעולה התחלתי, בכיוון הקונבנציונלי. בכל מקרה, ליבי איתך.
 

גרא.

New member
דומרכה,מצבים כאלה,של קשיי התקשרות נפשית

של אם לפרי בטנה,כלפי ילד זו או אחר בסדר הילדה ,קיימים,בדרך כלל בגלל מעצור או עכבה נפשית, שמקורה בדרך כלל בטראומה,או בפוסט טראומה שהאם סובלת ממנה.הדרך הנכונה לטפל בכך,לפחות ע"פ הגירסה הקונבנציונאלית,היא בטיפול פסיכולוגי.הפורום הזה,אינו ממליץ על פתרונות של קשור .לשם כך יש פורום אחר כאן בתפוז העוסק בתחום הזה,ואם זה מדבר אלייך,את מוזמנת להתייעץ גם שם.
 

דומרכה

New member
תודה רבה

האמת היא שלא חשבתי על הכיוון של תקשור אבל אשמח לבדוק גם את הכיוון הזה... לגבי העניין של טראומה או פוסט טראומה - כשאני חושבת על זה, לא נראה לי שגם זה הכיוון, גדלתי בבית מאוד חם, הורים שעושים עד היום הכל בשביל הילדים. לא יודעת, אולי אני צריכה באמת לחפור לעומק בעניין הזה ולמצוא את הסיבה לכך... בכל אופן, תודה ויום טוב.
 
למעלה