אשמח לעזרה
אשמח לעזרה
בת דודתי, בת 31 נשואה מזה 8 שנים לבחור נכה נפשית. לצערי, הגיעה לזוגיות הזו מתוך אומללות. אני נורא רוצה לעזור לה איכשהו לצאת מהבוץ הטובעני שניכנסה אליו. מקווה שתוכלו לעזור לי ככל שתוכלו ביעוץ, בעיצה טובה, בהכוונה. תודה מראש. ולשאר הפרטים: בת דודתי גדלה אצלנו, לאחר שאמהּ התגרשה ונישאה בשנית וכך גם אביה רפה השכל. גם אמהּ וגם אביה התחתנו - כל אחד מהם - עם בן/בת זוג חולה/ת נפש. פשוט לא יאמן, אה ? בזמנו, הוריה בעצם נטשו אותה והיא גדלה אצלנו בבית (אצל הוריי). הפכנו להיות כמו אח ואחות קרובים מאוד. היא ניזקקה לי בכל השנים לאוזן קשבת, להכוונה שלי, לחברות הנפש בינינו. היא חסרת השכלה מצד אחד אבל בעלת אינטליגנציה רגשית. מבינה את החיים ולמרות זאת ניכנסה כל פעם מחדש למערכת יחסים עם עלובי נפש. תמיד נימשכה לטיפוסים מסכנים, חלשים ואף תמהוניים. אני מוכרח לציין שהיא נאה וניראית צעירה בהרבה לגילה. ממש במיטבה. יש לה מה להציע אבל נטישת ההורים, ככל הניראה, הותירה אותה חסרת בטחון. לפני 10 שנים בערך הכירה בחור שהיום בן 39 אולי קצת יותר. מאז שאני מכיר אותו הוא לא עובד וחי על תרופות נוגדות פסיכוזה. הפעילות היחידה שלו היא קפה, סתלבט, אוכל, סיבובים בשכונה או בבית מרזח בעיר וסיגריות !!! המון המון המון סגריות במהלך היום. הוא מקבל קיצבה חודשית בעבור הנכות שלו ובכך מסתכמות פעילויות חייו ומטרותיו. הוא ישן הרבה ולא מסייע בכלום בבית. הוא ניכנס לאישפוזים פסיכיאטריים מספר פעמים, לאחר שהוריו ניפטרו ומאז, כמה פעמים בשנה, במחזוריות או באופן ספונטני- השד יודע מה - הוא יוצא מכליו ועושה בעיות לאנשים סביבו.. שותה, מעשן גראס ויורד מהפסים. הוא תוקפני ולא יציב. משפטים לגמרי רגילים שנאמרים לו יכולים להדליק אותו ולגרום לו להתעמת או אפילו להרים ידיים. בקיצור, הבחור פסיכופט או איך שתרצו לפרש את זה. אני וכל יתר המשפחה לא הפסקנו להצטער עבורה כי היא ניסתה שוב ושוב להרות לו על ידי טיפולי הפרייה קשים. בדרך כלל מייחלים לאישה כזו את מירב ההצלחה אבל עבורה יחלנו רק כשלון בהפריה כי איזה ילד יגדל בנוכחות אב חולה נפש כזה ? זה נזק אדיר לילד.. שניהם גרים בדירה של המשפחה המהווה חלק מהירושה שהותירו ההורים. הדירה רשומה על שמה של אחותו הגדולה והוא מעביר לה כסף ממשרד השיכון כל חצי שנה בעבור השכירות, על אף שגם לו חלק בדירה. הם הוציאו אותו מהירושה לצורך קבלת הזכויות האלה (בגין הנכות שלו) בכל פעם מחדש בת דודתי היתה רבה איתו ועוזבת את הבית לכמה ימים. את הסיכסוך הזה הוא היה פותר חת שתיים על ידי זר פרחים או מתנה וטיק טק היתה חוזרת הביתה. כל נטל העבודות בבית היה עליה מעולם. הוא לא עזר אפילו בלהוריד את הזבל. רק יושב עם הקפה, ישן המון וסיגריות שבוערות ללא הרף. כל פעם שהייתי מגיע לשם הייתי צריך לבלוע את העויינות שלו שנבעה בעיקרה מקינאה. הוא רצה את האוטו שלי בכל פעם שבאתי ולכן הפסקתי לבוא אליהם. גם לא יכולתי להוציא הגה מפי אחרת הוא ישר היה מתעמת איתי וכו וכו'.. קשה לספור את הפעמים שחשבה לעזוב. לא היה לה טוב אבל גם לא היה לה לאן. היא יוצאת לעבוד קשה מהבוקר ועד הערב בטבחות. מרוויחה מעט אבל הכל הולך לצרכים שלו בעיקר. כל בוקר היתה מגלה שגנב לה את השקלים הבודדים אותם יעדה לנסיעה.. על כל שקל שהיתה לוקחת ממנו הוא היה לוקח ממנה פי עשר. בכל אופן, אחרי פעמים רבות שעזבה אותו, הפעם זה התפוצץ ממש. אני מקווה שלא תחזור אליו. היא שכרה דירה קטנה ועכשיו היא רוצה להתחיל בהליכים. היא לא יודעת מאיפה להתחיל. זה ניראה לה מסובך, קשה אבל בעיקר עם העתיד.. שהרי הזוגיות הזו היתה בעצם המשך של חיים אומללים לצידו של בחור מסכן ואומלל שכל דבר הכי קטן מוציא אותו משיווי משקל. הסברתי לה, גם, שהזוגיות איתו נובעת מכך שאיתו יש לה יותר בטחון כי הסיכוי שיקום ויעזוב קלוש. הרי הוא זקוק לה כמו אויר לנשימה. היא ממש סועדת אותו בעצם.. המשפחה שלו, מצידה, מה יותר נוח לה שהיא לקחה על עצמה (בת דודתי) לדאוג לו ? הם התנערו מבעיותיו וחיים את חייהם הקשים.. אלא מה, שלפני שמונה חודשים נכנס לגור איתם, עם בת דודתי והתכשיט שלה, גם אחיו הגרוש והאומלל. וכך, בדירה עלובה של 50 מטר גרים שלושה מבוגרים.. האח, גם הוא באותו מצב נפשי ומנטלי אלא שהפעם החליט האח הזה להתנחל בדירה, על אף שקיבל את חלקו בירושה ואין לו מאומה בדירה ששייכת לחצי מהאחים. כל השאר קיבלו את חלקם בירושה. האחות הגדולה, עליה רשומה הדירה, טוענת שאיננה יכולה לדרוש שיצא מהדירה ושיש לו זכויות שוות בדירה. האח, הוא אחד הסיבות לעימות הקשה שנוצר הפעם. התכשיט שלה ירד מהפסים, פירק אותה מכות, ניפץ כלים, רהיטים, חלונות והרס חצי בית. בת דודתי לא יכולה אפילו לגשת לדירה לקחת את הבגדים שלה. מרבית החפצים בדירה שייכים לה אבל היא מוכנה לוותר עליהם רק שלא יתקוף אותה. המקרר, התנור/גז, מכונת הכביסה שייכים להוריה שקנו לה אך השאירו הפריטים על שמם. אני מוכרח לציין שלבת דודתי אין כספים שהיא יכולה לשלם לעורכי דין. אולי מעט אבל סכומים מופרזים. היא רוצה להתגרש. גם הוא רוצה, אבל מרוב "יציבות" יכול להחליט שלא, תוך כמה רגעים. בית הדין הרבני זה משהו שקשה לסמוך עליו. מספיק שימלמל "שלום בית" וכבר אין שום דבר שאפשר יהיה לעשות דרכם. מה אתם מציעים ? אשמח לכל התייחסות.
אשמח לעזרה
בת דודתי, בת 31 נשואה מזה 8 שנים לבחור נכה נפשית. לצערי, הגיעה לזוגיות הזו מתוך אומללות. אני נורא רוצה לעזור לה איכשהו לצאת מהבוץ הטובעני שניכנסה אליו. מקווה שתוכלו לעזור לי ככל שתוכלו ביעוץ, בעיצה טובה, בהכוונה. תודה מראש. ולשאר הפרטים: בת דודתי גדלה אצלנו, לאחר שאמהּ התגרשה ונישאה בשנית וכך גם אביה רפה השכל. גם אמהּ וגם אביה התחתנו - כל אחד מהם - עם בן/בת זוג חולה/ת נפש. פשוט לא יאמן, אה ? בזמנו, הוריה בעצם נטשו אותה והיא גדלה אצלנו בבית (אצל הוריי). הפכנו להיות כמו אח ואחות קרובים מאוד. היא ניזקקה לי בכל השנים לאוזן קשבת, להכוונה שלי, לחברות הנפש בינינו. היא חסרת השכלה מצד אחד אבל בעלת אינטליגנציה רגשית. מבינה את החיים ולמרות זאת ניכנסה כל פעם מחדש למערכת יחסים עם עלובי נפש. תמיד נימשכה לטיפוסים מסכנים, חלשים ואף תמהוניים. אני מוכרח לציין שהיא נאה וניראית צעירה בהרבה לגילה. ממש במיטבה. יש לה מה להציע אבל נטישת ההורים, ככל הניראה, הותירה אותה חסרת בטחון. לפני 10 שנים בערך הכירה בחור שהיום בן 39 אולי קצת יותר. מאז שאני מכיר אותו הוא לא עובד וחי על תרופות נוגדות פסיכוזה. הפעילות היחידה שלו היא קפה, סתלבט, אוכל, סיבובים בשכונה או בבית מרזח בעיר וסיגריות !!! המון המון המון סגריות במהלך היום. הוא מקבל קיצבה חודשית בעבור הנכות שלו ובכך מסתכמות פעילויות חייו ומטרותיו. הוא ישן הרבה ולא מסייע בכלום בבית. הוא ניכנס לאישפוזים פסיכיאטריים מספר פעמים, לאחר שהוריו ניפטרו ומאז, כמה פעמים בשנה, במחזוריות או באופן ספונטני- השד יודע מה - הוא יוצא מכליו ועושה בעיות לאנשים סביבו.. שותה, מעשן גראס ויורד מהפסים. הוא תוקפני ולא יציב. משפטים לגמרי רגילים שנאמרים לו יכולים להדליק אותו ולגרום לו להתעמת או אפילו להרים ידיים. בקיצור, הבחור פסיכופט או איך שתרצו לפרש את זה. אני וכל יתר המשפחה לא הפסקנו להצטער עבורה כי היא ניסתה שוב ושוב להרות לו על ידי טיפולי הפרייה קשים. בדרך כלל מייחלים לאישה כזו את מירב ההצלחה אבל עבורה יחלנו רק כשלון בהפריה כי איזה ילד יגדל בנוכחות אב חולה נפש כזה ? זה נזק אדיר לילד.. שניהם גרים בדירה של המשפחה המהווה חלק מהירושה שהותירו ההורים. הדירה רשומה על שמה של אחותו הגדולה והוא מעביר לה כסף ממשרד השיכון כל חצי שנה בעבור השכירות, על אף שגם לו חלק בדירה. הם הוציאו אותו מהירושה לצורך קבלת הזכויות האלה (בגין הנכות שלו) בכל פעם מחדש בת דודתי היתה רבה איתו ועוזבת את הבית לכמה ימים. את הסיכסוך הזה הוא היה פותר חת שתיים על ידי זר פרחים או מתנה וטיק טק היתה חוזרת הביתה. כל נטל העבודות בבית היה עליה מעולם. הוא לא עזר אפילו בלהוריד את הזבל. רק יושב עם הקפה, ישן המון וסיגריות שבוערות ללא הרף. כל פעם שהייתי מגיע לשם הייתי צריך לבלוע את העויינות שלו שנבעה בעיקרה מקינאה. הוא רצה את האוטו שלי בכל פעם שבאתי ולכן הפסקתי לבוא אליהם. גם לא יכולתי להוציא הגה מפי אחרת הוא ישר היה מתעמת איתי וכו וכו'.. קשה לספור את הפעמים שחשבה לעזוב. לא היה לה טוב אבל גם לא היה לה לאן. היא יוצאת לעבוד קשה מהבוקר ועד הערב בטבחות. מרוויחה מעט אבל הכל הולך לצרכים שלו בעיקר. כל בוקר היתה מגלה שגנב לה את השקלים הבודדים אותם יעדה לנסיעה.. על כל שקל שהיתה לוקחת ממנו הוא היה לוקח ממנה פי עשר. בכל אופן, אחרי פעמים רבות שעזבה אותו, הפעם זה התפוצץ ממש. אני מקווה שלא תחזור אליו. היא שכרה דירה קטנה ועכשיו היא רוצה להתחיל בהליכים. היא לא יודעת מאיפה להתחיל. זה ניראה לה מסובך, קשה אבל בעיקר עם העתיד.. שהרי הזוגיות הזו היתה בעצם המשך של חיים אומללים לצידו של בחור מסכן ואומלל שכל דבר הכי קטן מוציא אותו משיווי משקל. הסברתי לה, גם, שהזוגיות איתו נובעת מכך שאיתו יש לה יותר בטחון כי הסיכוי שיקום ויעזוב קלוש. הרי הוא זקוק לה כמו אויר לנשימה. היא ממש סועדת אותו בעצם.. המשפחה שלו, מצידה, מה יותר נוח לה שהיא לקחה על עצמה (בת דודתי) לדאוג לו ? הם התנערו מבעיותיו וחיים את חייהם הקשים.. אלא מה, שלפני שמונה חודשים נכנס לגור איתם, עם בת דודתי והתכשיט שלה, גם אחיו הגרוש והאומלל. וכך, בדירה עלובה של 50 מטר גרים שלושה מבוגרים.. האח, גם הוא באותו מצב נפשי ומנטלי אלא שהפעם החליט האח הזה להתנחל בדירה, על אף שקיבל את חלקו בירושה ואין לו מאומה בדירה ששייכת לחצי מהאחים. כל השאר קיבלו את חלקם בירושה. האחות הגדולה, עליה רשומה הדירה, טוענת שאיננה יכולה לדרוש שיצא מהדירה ושיש לו זכויות שוות בדירה. האח, הוא אחד הסיבות לעימות הקשה שנוצר הפעם. התכשיט שלה ירד מהפסים, פירק אותה מכות, ניפץ כלים, רהיטים, חלונות והרס חצי בית. בת דודתי לא יכולה אפילו לגשת לדירה לקחת את הבגדים שלה. מרבית החפצים בדירה שייכים לה אבל היא מוכנה לוותר עליהם רק שלא יתקוף אותה. המקרר, התנור/גז, מכונת הכביסה שייכים להוריה שקנו לה אך השאירו הפריטים על שמם. אני מוכרח לציין שלבת דודתי אין כספים שהיא יכולה לשלם לעורכי דין. אולי מעט אבל סכומים מופרזים. היא רוצה להתגרש. גם הוא רוצה, אבל מרוב "יציבות" יכול להחליט שלא, תוך כמה רגעים. בית הדין הרבני זה משהו שקשה לסמוך עליו. מספיק שימלמל "שלום בית" וכבר אין שום דבר שאפשר יהיה לעשות דרכם. מה אתם מציעים ? אשמח לכל התייחסות.