daknm123444
New member
אשמח לעזרה..
זה לא קשור לגמרי למדיטציה אבל זה המקום היחיד שבו אני יכול לשאול..
הייתי בערך מסוף גיל ההתבגרות בדיכאון, ובעיקר התמקדתי בהווה כי לעשות כל דבר היה סבל. לא מזמן התחלתי תואר קשה. זה הביא אותי לאיזו טלטלה שנמשכה כמה חודשים ובזמן הזה הקשבתי הרבה לאיש בשם SADHGURU למי שמכיר. בסופו של דבר הגעתי למצב (בלי להתכוון) שהפסקתי "לדאוג מההווה" - אין לי תשוקות.. הבנתי שכל תשוקה זו קומפלסיה וזה לא משנה אם אתה ממלא את הקומפלוסיה או לא. אני לא מרגיש יותר את "המבניות" בחיים - כאילו כל יום ושעה היא אותו דבר. אני יכול כנראה לשבת הרבה זמן בלי לעשות כלום (לא ניסיתי). ואני מרגיש קצת שיכור כל הזמן. מטריד אותי שאם אני נכנס למבחן אני לא מרגיש לחץ בכלל - כאילו אני סתם פותר איזה תרגיל בית. מצד שני הואקום הזה שנוצר כלפי ההווה פשוט הפנה את כל הדאגות שלי לעתיד - אם אני אמצא עבודה, איך אני אעבוד, איך אשרוד וכו. ומצד שני הדאגה הזאת היא כאילו בשכל ולא ברגש.
אשמח אם מישהו שמבין בנושא יוכל לסייע לי, ומצטער אם אני מפיל עליכם תיק.. או שההודעה עוברת על הכללים הנהוגים כאן.
זה לא קשור לגמרי למדיטציה אבל זה המקום היחיד שבו אני יכול לשאול..
הייתי בערך מסוף גיל ההתבגרות בדיכאון, ובעיקר התמקדתי בהווה כי לעשות כל דבר היה סבל. לא מזמן התחלתי תואר קשה. זה הביא אותי לאיזו טלטלה שנמשכה כמה חודשים ובזמן הזה הקשבתי הרבה לאיש בשם SADHGURU למי שמכיר. בסופו של דבר הגעתי למצב (בלי להתכוון) שהפסקתי "לדאוג מההווה" - אין לי תשוקות.. הבנתי שכל תשוקה זו קומפלסיה וזה לא משנה אם אתה ממלא את הקומפלוסיה או לא. אני לא מרגיש יותר את "המבניות" בחיים - כאילו כל יום ושעה היא אותו דבר. אני יכול כנראה לשבת הרבה זמן בלי לעשות כלום (לא ניסיתי). ואני מרגיש קצת שיכור כל הזמן. מטריד אותי שאם אני נכנס למבחן אני לא מרגיש לחץ בכלל - כאילו אני סתם פותר איזה תרגיל בית. מצד שני הואקום הזה שנוצר כלפי ההווה פשוט הפנה את כל הדאגות שלי לעתיד - אם אני אמצא עבודה, איך אני אעבוד, איך אשרוד וכו. ומצד שני הדאגה הזאת היא כאילו בשכל ולא ברגש.
אשמח אם מישהו שמבין בנושא יוכל לסייע לי, ומצטער אם אני מפיל עליכם תיק.. או שההודעה עוברת על הכללים הנהוגים כאן.