טפו טפו הדב
New member
אשמח להתייעץ../images/Emo13.gif
הי וצהריים טובים
אנחנו זוג .בשנות ה30 המאוחרות לחיינו. גרושים והורים לילד אחד ,כל אחד,מנישואים קודמים. שנינו גרושים כחצי שנה ויוצאים כחצי שנה. לאחר נישואים ממושכים ,של מעל עשור,כל אחד. שנינו טיפוסים מאוד ייצריים ומיניים אבל מונוגמיים בהשקפתינו . האהבה ביננו פרחה ופרחה ולפני כחודש התחלתי להרגיש בבלבול אצלו וברצון לפרוץ .להיות חופשי.ללא מיגבלות.וללא כבילות. אני מרגישה עצבות רבה כי אני מאוד אוהבת אותו והוא טוען שגם הוא אותי.אבל שהוא מבולבל מאוד.לא רוצה "לסיים" את הקשר אבל לא רוצה שאכבול" אותו ."כי אנחנו לא נשואים ולא חיים יחד".(לא רוצה לדבר כרגע על ילדים או מגורים משותפים,למשל) רצוי לציין שגם שני ילדינו (בני 4 ו9).לא כל כך מסתדרים בינהם(בגלל הבדל הגילאים ובגלל ,שלדעתי,הורגלו לחיות כילדים יחידים.דבר זה מדיר שינה מעיניו. לאחרונה ,בן זוגי מאוד רוצה שנגשים יחד פנטזיות מיניות (שהן ,אגב,משאת נפשו יותר).דבר זה ממש בוער לו "בעצמות". טוען שחשב שאני אדם פתוח יותר . אני קצת חוששת בגלל הבילבול שבו הוא שרוי.אני פוחדת לעשות צעדים שיורידו את ביטחוני (שגם כך הוא לא רב בעקבות גירושיי וכו) חברים יקרים,איך להציל את הקשר?אם יש טעם לדעתכם? הוא ביקש שאעבור איתו את תקופת הבילבול והמשבר אבל אומר שלא יודע מה "סיום המשבר" טומן בחובו.(כלומר,אני לוקחת פה צ'אנס)ביקש ש"נחייה את הרגע" ו"נהנה ממה שיש כאן ועכשיו"ומהאהבה שאנו חשים היום. בבקשה עזרתכם. המשך יום נפלא
הי וצהריים טובים