אשמח לדעתכם/ן
אתמול היה למתבגרים 3+4 תור לאורטודנט. על מתבגרת 3 שלא התעוררה כבר חפרתי אתמול ולגבי #4 אני מתלבטת מה לעשות.
לבן שלי יש לו חבר טוב והוא מתארח אצל החבר לא מעט. אמא של החבר מאוד אוהבת את הבן שלי ומבקשת שיבוא אליהם והם מארחים אותו מאוד יפה.
הבן שלי מצידו מאוד אוהב לבוא לשם כי הם גרים בבניין יוקרה ויש שם בריכה, סנוקר וכו'.
החבר הוא הילד הקטן בבית והנוכחות של הבן שלי מהווה לחבר תעסוקה ועזרה בעקיפין להורים. בקיצור win win situation.
ביום שני הוא ישן אצל החבר והבטיח שיגיע הביתה בזמן בשלישי כדי לנסוע עם מתבגרת 3# לרופא.
בצהריים הוא התקשר אלי מהחבר וביקש ללכת לסרט עם החבר. אמרתי לו שלא ילך כי הוא עלול לאחר והרופא לא יקבל אותו. חיכינו לתור כי נפלה לו קוביה ונגמרו לו הגומיות. אחרי חצי שעה הוא מתקשר ואומר לי שהם בקניון נכנסים לסרט של 12 (התור ב- 16:00) ואמר שההורים של החבר הבטיחו שייקחו אותם מהקניון ושהוא יגיע בזמן. אציין שהוויכוח שלי איתו בטלפון שלא ילך לסרט היה אצל החבר בבית וההורים היו נוכחים בוויכוח שלי איתו לא ללכת שמא יאחר.
בסביבות 14:30 הוא מתקשר אלי מהקניון שההורים של החבר לא עונים להם לטלפון.
אחרי 15 דק' מתקשר שוב ומעדכן שהאבא אמר להם בטלפון שהוא לא הבטיח כלום והוא לא יכול לקחת אותם.
בקיצור הילדים בקניון, בלי כסף, השעה כבר 15:00 ואני לא יודעת את מי לחנוק קודם.
שלחתי לו כסף בסמס והם עלו על אוטובוס מהקניון. המסלול היה כ"כ ארוך ומייגע שאין סיכוי שהוא יגיע בזמן.
אמרתי לו לרדת בתחנה הבאה ולקחת מונית.
בסופו של דבר הוא הגיע בחצי שעה איחור. חיכה בתור לא מעט זמן והרופא קיבל אותו אחרון.
אני משמיטה כאן את כל השעה וחצי מורטות העצבים, זה כולל להערכתי כ- 30 שיחות טלפון שהוא צועק ומתוסכל והכל באמצע העבודה שלי.
1. אני כועסת על ההורים שנראה לי שהיה להם ממש דחוף לשלוח את הילדים מהבית בהבטחה שיבואו לקחת אותם. מצד שני הוא מתארח אצלם המון ותמיד מקבל יחס נפלא
2. כועסת על הילד שלי שלמרות שאמרתי לו לא ללכת - הלך
3. מבאס אותי שהייתי צריכה לשלם לו מונית (וגם לבת שלי שהתעוררה מאוחר
) אני לא הבת של רוטשילד.
את הילד הענשתי לא לישון אצל חבר בשבועיים הקרובים אבל איך אני צריכה לנהוג עם ההורים (אם בכלל).
תודה
אתמול היה למתבגרים 3+4 תור לאורטודנט. על מתבגרת 3 שלא התעוררה כבר חפרתי אתמול ולגבי #4 אני מתלבטת מה לעשות.
לבן שלי יש לו חבר טוב והוא מתארח אצל החבר לא מעט. אמא של החבר מאוד אוהבת את הבן שלי ומבקשת שיבוא אליהם והם מארחים אותו מאוד יפה.
הבן שלי מצידו מאוד אוהב לבוא לשם כי הם גרים בבניין יוקרה ויש שם בריכה, סנוקר וכו'.
החבר הוא הילד הקטן בבית והנוכחות של הבן שלי מהווה לחבר תעסוקה ועזרה בעקיפין להורים. בקיצור win win situation.
ביום שני הוא ישן אצל החבר והבטיח שיגיע הביתה בזמן בשלישי כדי לנסוע עם מתבגרת 3# לרופא.
בצהריים הוא התקשר אלי מהחבר וביקש ללכת לסרט עם החבר. אמרתי לו שלא ילך כי הוא עלול לאחר והרופא לא יקבל אותו. חיכינו לתור כי נפלה לו קוביה ונגמרו לו הגומיות. אחרי חצי שעה הוא מתקשר ואומר לי שהם בקניון נכנסים לסרט של 12 (התור ב- 16:00) ואמר שההורים של החבר הבטיחו שייקחו אותם מהקניון ושהוא יגיע בזמן. אציין שהוויכוח שלי איתו בטלפון שלא ילך לסרט היה אצל החבר בבית וההורים היו נוכחים בוויכוח שלי איתו לא ללכת שמא יאחר.
בסביבות 14:30 הוא מתקשר אלי מהקניון שההורים של החבר לא עונים להם לטלפון.
אחרי 15 דק' מתקשר שוב ומעדכן שהאבא אמר להם בטלפון שהוא לא הבטיח כלום והוא לא יכול לקחת אותם.
בקיצור הילדים בקניון, בלי כסף, השעה כבר 15:00 ואני לא יודעת את מי לחנוק קודם.
שלחתי לו כסף בסמס והם עלו על אוטובוס מהקניון. המסלול היה כ"כ ארוך ומייגע שאין סיכוי שהוא יגיע בזמן.
אמרתי לו לרדת בתחנה הבאה ולקחת מונית.
בסופו של דבר הוא הגיע בחצי שעה איחור. חיכה בתור לא מעט זמן והרופא קיבל אותו אחרון.
אני משמיטה כאן את כל השעה וחצי מורטות העצבים, זה כולל להערכתי כ- 30 שיחות טלפון שהוא צועק ומתוסכל והכל באמצע העבודה שלי.
1. אני כועסת על ההורים שנראה לי שהיה להם ממש דחוף לשלוח את הילדים מהבית בהבטחה שיבואו לקחת אותם. מצד שני הוא מתארח אצלם המון ותמיד מקבל יחס נפלא
2. כועסת על הילד שלי שלמרות שאמרתי לו לא ללכת - הלך
3. מבאס אותי שהייתי צריכה לשלם לו מונית (וגם לבת שלי שהתעוררה מאוחר
את הילד הענשתי לא לישון אצל חבר בשבועיים הקרובים אבל איך אני צריכה לנהוג עם ההורים (אם בכלל).
תודה
