../images/Emo6.gif באמת שווה להיות מטורף.
חמרות שזה יכול לגרור אותך לצד השני, מבחינת מצבי רוח. למשל- הלכתי לתומי ברחוב ושמעתי את דיפיינג גראביטי באוזניות, ומרוב שהשיר הזה מרגש אותי, זה ממש הכניס אותי לדיכאון. אבל כעבור שלשו שניות נזכרתי בציטוט מהפרק של גרילד צ'יזס, אחרי שקורט מדווח על המועדון לוועדת ביה"ס על עודף רוחניות וסנטנה (או מישו...) אומר לו "איימ הופ יו'ר הפי, קורט" והוא עונה: "הבינג דה וויק אוף מיי לייף, אקשלי." זה כלכך סרקסטי, שזה גורם לי להשפריץ מרוב צחוק. תמיד.